אֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ
תקציר: איך יכול להיות אדם שומר תורה ומצוות במשך שנים ולבוז תלמידי חכמים ולא לראות שום סתירה בדבר? ומדוע אלה שמוחים בו עושים זאת ביד רפה? מה כולם לא מבינים?...
זֶה מִסְפַּר יָמִים שֶׁחִפַּשְׂתִּי תְּשׁוּבָה לִשְׁאֵלָה שֶׁהִצִּיקָה לִי מְאֹד, שְׁאֵלָה שֶׁהִתְעוֹרְרָה בְּבֵית כְּנֶסֶת. הִגַּעְתִּי לִפְנֵי תְּפִילַת עַרְבִית וְזָכִיתִי לְהַאֲזִין דַּקּוֹת סְפוּרוֹת לְסוֹפוֹ שֶׁל הַשִּׁעוּר הַשְּׁבוּעִי שֶׁל הַגָּאוֹן הָרַב רַבִּי אַבְרָהָם יוֹסֵף שְׁלִיטָ"א. לֹא זָכִיתִי לִהְיוֹת בְּרוֹב הַשִּׁעוּר אֲבָל מְהַדְּקוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת שֶׁל הַשִּׁעוּר הֵבַנְתִּי שֶׁהוּא עָסַק בֵּין הַיֶּתֶר בִּכְבוֹד הַתּוֹרָה בַּחֲשִׁיבוּת לִמּוּד הַתּוֹרָה וּבְהוֹקָרָת לוֹמְדֶיהָ.
לְאַחַר הַתְּפִלָּה רָאִיתִי יְהוּדִי יָקָר (וַאֲנִי לֹא אוֹמֵר זֹאת בְּצִינִיוּת, אֶלָּא בֶּאֱמֶת יְהוּדִי יָקָר), שֶׁמִּתְפַּלֵּל בְּחַיָּיו מִסְפַּר שָׁנִים רַב יוֹתֵר מִמִּסְפָּר יְמֵי חַיַּי עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה וְהָיָה נוֹכֵחַ בְּשִׁעוּרֵי תּוֹרָה שֶׁנִּמְסָרִים כָּאן, לֹא בּוּר וְעָם הָאָרֶץ חַס וְשָׁלוֹם. מִישֶׁהוּ שֶׁהוּא 'מֵאִתָּנוּ' וְהֻפְתַּעְתִּי מִתְּגוּבָתוֹ לַדְּבָרִים שֶׁנֶּאֶמְרוּ בַּשִּׁעוּר.
כָּתוּב בַּנָּבִיא (ישעיהו נט, טו): "וַתְּהִי הָאֱמֶת נֶעְדֶּרֶת". יֵשׁ שֶׁפֵּרְשׁוּ שֶׁאֲנַחְנוּ מִתְחַלְּקִים לַעֲדָרִים עֲדָרִים בַּעֲבוֹדַת ה', יֵשׁ בְּרֶסְלֵב, יֵשׁ חַבַּ"ד, יֵשׁ חֲרֵדִי, יֵשׁ כִּפָּה סְרוּגָה, יֵשׁ מְסֹרָתִי… הָעִקָּר תַּעֲבֹד אֶת ה'. מָה זֶה מְשַׁנֶּה מָה אַתָּה לוֹבֵשׁ, וְאֵיךְ אַתָּה מְדַבֵּר. כַּנִּרְאֶה שֶׁהוּא הִרְגִּישׁ סוּג שֶׁל הַתְקָפָה עַל הָ"עֵדֶר" שֶׁלּוֹ. אָז הוּא הִתְחִיל לְהָטִיחַ דְּבָרִים קָשִׁים בְּתַלְמִידֵי חֲכָמִים, עַד שֶׁהוּא נָקַט בְּמִלִּים שֶׁאֲנַחְנוּ שׁוֹמְעִים בְּדֶרֶךְ כְּלָל מֵאֲנָשִׁים שֶׁאֵין לָהֶם קֶשֶׁר לַדָּת, בִּטּוּיִים כְּמוֹ 'פָּרָזִיטִים' וּשְׁאָר תְּאָרִים נִלְבָּבִים, דְּבָרִים שֶׁאֲנִי לֹא מְצַפֶּה לִשְׁמוֹעַ מִמִּישֶׁהוּ שֶׁפּוֹקֵד אֶת בֵּית הַכְּנֶסֶת יוֹתֵר שָׁנִים מֵאָשֵׁר שֶׁאֲנִי חַי, מִישֶׁהוּ שֶׁמַּגִּיעַ כָּאן לְשִׁעוּרִים שֶׁרָאָה וְשָׁמַע תַּלְמִידֵי חֲכָמִים.
אֲנִי לֹא יוֹדֵעַ מָה הִרְגִּיז אוֹתוֹ, אֲנִי גַּם לֹא שׁוֹפֵט אָדָם בִּשְׁעַת כַּעֲסוֹ, אִם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא שׁוֹפֵט כָּל שֶׁכֵּן לֹא אֲנִי. לוֹמְדִים זֹאת מֵאִיּוֹב. הַגְּמָרָא מְסַפֶּרֶת (בבא בתרא טז:) כִּי בְּעִקְבוֹת הַנִּסָּיוֹן הַקָּשֶׁה שֶׁלּוֹ הוּא הֵטִיחַ דְּבָרִים קָשִׁים כְּלַפֵּי שְׁמַיָּא! בָּאוּ אֵלָיו כָּל חֲבֵרָיו, הִתְוַכְּחוּ עִמּוֹ (איוב יא, יד): "אִם אָוֶן בְּיָדְךָ הַרְחִיקֵהוּ וְאַל תַּשְׁכֵּן בְּאֹהָלֶיךָ עַוְלָה" אוֹ בְּמִלִּים אֲחֵרוֹת: "אֵיךְ אַתָּה מְדַבֵּר כָּכָה? ה' לֹא עוֹשֶׂה טָעֻיּוֹת! פַּשְׁפֵּשׁ בְּמַעֲשֶׂיךָ! יֵשׁ בְּיָדְךָ עֲבֵרוֹת, תַּחְזֹר בִּתְשׁוּבָה"! וּכְשֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִתְגַּלֶּה לְבַסּוֹף, הוּא דּוֹרֵשׁ מֵהַחֲבֵרִים שֶׁל אִיּוֹב לְהִתְנַצֵּל בְּפָנָיו! ה' יִתְבָּרַךְ מוֹכִיחַ אוֹתָם (איוב מב, ז-ח):
"וַיְהִי אַחַר דִּבֶּר ה' אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֶל אִיּוֹב וַיֹּאמֶר ה' אֶל אֱלִיפַז הַתֵּימָנִי חָרָה אַפִּי בְךָ וּבִשְׁנֵי רֵעֶיךָ כִּי לֹא דִבַּרְתֶּם אֵלַי נְכוֹנָה כְּעַבְדִּי אִיּוֹב; וְעַתָּה קְחוּ לָכֶם שִׁבְעָה פָרִים וְשִׁבְעָה אֵילִים וּלְכוּ אֶל עַבְדִּי אִיּוֹב וְהַעֲלִיתֶם עוֹלָה בַּעַדְכֶם וְאִיּוֹב עַבְדִּי יִתְפַּלֵּל עֲלֵיכֶם כִּי אִם פָּנָיו אֶשָּׂא לְבִלְתִּי עֲשׂוֹת עִמָּכֶם נְבָלָה כִּי לֹא דִבַּרְתֶּם אֵלַי נְכוֹנָה כְּעַבְדִּי אִיּוֹב".
ה' יִתְבָּרַךְ כַּעַס עֲלֵיהֶם: "כָּכָה מְנַחֲמִים מִישֶׁהוּ בִּשְׁעַת צַעַר? הָבִיאוּ קָרְבָּן וּבַקְשׁוּ מֵאִיּוֹב שֶׁיִּתְפַּלֵּל עֲלֵיכֶם שֶׁאֲנִי אֶסְלַח לָכֶם"! וְאִלּוּ אֶל אִיּוֹב הוּא לֹא בָּא בִּטְעָנוֹת, אַף עַל פִּי שֶׁזֶּה הֵטִיחַ בּוֹ הָאֲשָׁמוֹת חֲמוּרוֹת עַל אִי צֶדֶק כִּבְיָכוֹל. וְלָמָּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא "מְוַתֵּר לוֹ"? עַל זֶה אָמַר הַכָּתוּב (איוב לד, לה): "אִיּוֹב לֹא בְדַעַת יְדַבֵּר וּדְבָרָיו לֹא בְהַשְׂכֵּיל", וְהִסְבִּירוּ רַבּוֹתֵינוּ מִכָּאן שֶׁאֵין אָדָם נִתְפַּס בִּשְׁעַת צַעֲרוֹ!
מָה שֶׁהִפְרִיעַ לִי בֶּאֱמֶת הָיְתָה הַתְּגוּבָה שֶׁל הָאֲחֵרִים בִּסְבִיבָתוֹ, שֶׁחָשְׁבוּ שֶׁאֲנִי נִסְעָר עֲבוּר עַצְמִי. נִסִּיתִי לְדַבֵּר אִתּוֹ וּלְהַרְגִּיעוֹ, וּבָאוּ מִיַּד לְשַׁכְנֵעַ אוֹתִי לְהִתְרַחֵק: "עָזֹב אוֹתוֹ, הוּא תָּמִיד כָּכָה", שֶׁזּוֹ תְּשׁוּבָה מַמָּשׁ לֹא נָכוֹנָה, אֲנַחְנוּ לָמַדְנוּ עַל כְּבוֹד תַּלְמִידֵי חֲכָמִים עַל רַבִּי עֲקִיבָא שֶׁהָיָה עַם הָאָרֶץ וְשָׂנָא תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, עַד שֶׁחָזַר בִּתְשׁוּבָה וְהֶרְאוּ לוֹ אֶת הַמַּרְאוֹת הַגְּדוֹלִים בַּפַּרְדֵּס לְמַעְלָה.
הוּא זָכָה לִרְאוֹת עוֹלָמוֹת עֶלְיוֹנִים, וּלְחַדֵּשׁ בַּפָּסוּק (דברים ו, יג): "אֶת ה' אֱלֹקֶיךָ תִּירָא" – "אֶת" לְרַבּוֹת תַּלְמִידֵי חֲכָמִים! כַּאֲשֶׁר אֲנִי רוֹאֶה מִישֶׁהוּ צוֹעֵק: "אַתֶּם חֲרֵדִים פָּרָזִיטִים! חֲרֵדִים אוֹכְלֵי חִנָּם! תַּלְמִידֵי יְשִׁיבוֹת אַבְרֵכִים לְכוּ לַעֲבֹד! אַתֶּם חַיִּים עַל חֶשְׁבּוֹנִי"! וּכְיָדָם הַטּוֹבָה עֲלֵיהֶם, אֲנִי לֹא שׁוֹמֵעַ הַתְקָפָה עַל חֲרֵדִים. כֵּיוָן שֶׁכָּתוּב "אֶת" לְרַבּוֹת תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, שֶׁהִשְׁווּ אוֹתָם לִכְבוֹד שָׁמַיִם, אֲנִי שׁוֹמֵעַ אֶת אוֹתָם אֲנָשִׁים צוֹעֲקִים עַל ה' יִתְבָּרַךְ: "הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַתָּה פָּרָזִיט! אַתָּה אוֹכֵל חִנָּם! אַתָּה חַי עַל חֶשְׁבּוֹנִי, ה' יִתְבָּרַךְ, לְךָ תַּעֲבֹד"!
כְּשֶׁאֲנִי אוֹמֵר שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא "פָּרָזִיט", חַס וְשָׁלוֹם, אֲנִי רוֹאֶה אֶת הָאֲנָשִׁים מִצְטַמְרֵרִים בַּכִּסָאוֹת, אֵיךְ אַתָּה מְדַבֵּר כָּכָה עַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא? יְכוֹלִים לָקוּם לִפְגֹעַ בִּי! אֲבָל כְּשֶׁאוֹמְרִים אֶת זֶה עַל תַּלְמִיד חָכָם, אָז כֻּלָּם אוֹמְרִים: "עָזוֹב אוֹתוֹ, זֶה לֹא כָּזֶה נּוֹרָא".
רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר לָנוּ שֶׁזֶּה אוֹתוֹ דָּבָר! מָה מְקָרֵר אוֹתָנוּ שֶׁלֹּא נִרְתָּח עַל הַמְדַבְּרִים כָּךְ בְּאוֹתָהּ מִדָּהּ? אֲנִי לֹא כּוֹעֵס עַל מִישֶׁהוּ רֵיק הַמִּסְתּוֹבֵב בַּחוּץ, כִּי הוּא מִסְכֵּן. הוּא לֹא מֵבִין. הַאִם אֶפְשָׁר לִכְעוֹס עַל יֶלֶד בֶּן 3 שֶׁיְּדַבֵּר שְׁטֻיּוֹת? הוּא הֲרֵי לֹא מֵבִין. וּבְדִיּוּק אוֹתוֹ דָּבָר זֶהוּ תִּינוֹק שֶׁנִּשְׁבָּה, תִּינוֹק כִּפְשׁוּטוֹ, דַּעַת שֶׁל תִּינוֹק.
אֲבָל אִם אָדָם פּוֹקֵד בָּתֵּי כְּנֶסֶת וּבָתֵּי מִדְרַשׁ שָׁנִים, וּמִלִּים כָּאֵלּוּ יוֹצְאוֹת מִפִּיו זֶה דּוֹרֵשׁ חֲקִירָה. כִּי הוּא לֹא הָרִאשׁוֹן וְלֹא הַשֵּׁנִי וְלֹא הָעֲשִׂירִי. אֲנִי רוֹאֶה כָּל הַזְּמַן בָּרְחוֹב אֲנָשִׁים חוֹבְשֵׁי כִּפּוֹת שׁוֹמְרֵי שַׁבָּת שׁוֹמְרֵי תּוֹרָה וּמִצְווֹת, כְּשֶׁהֵם רוֹאִים סֵפֶר תּוֹרָה הֵם מִתְרַגְּשִׁים, אֲבָל כְּשֶׁרוֹאִים אַבְרֵךְ לוֹבֵשׁ שְׁחוֹרִים נִהְיֶה לָהֶם שָׁחֹר בָּעֵינַיִם!
הַגְּמָרָא אוֹמֶרֶת (מכות כב:): "אָמַר רָבָא כַּמָּה טַפְּשָׁאֵי שְׁאָר אִינְשֵׁי דְּקָיְימִי מִקַמֵּי סֵפֶר תּוֹרָה וְלֹא קָיְימִי מִקַמֵּי גַּבְרָא רַבָּא דְּאִלּוּ בְּסֵפֶר תּוֹרָה כְּתִיב אַרְבָּעִים וְאָתוּ רַבָּנָן בָּצְרוּ חֲדָא", כְּלוֹמַר: תִרְאוּ כַּמָּה טִפְּשִׁים אוֹתָם אֲנָשִׁים שֶׁקָּמִים מִלִּפְנֵי סֵפֶר תּוֹרָה וְלֹא קָמִים מִלִּפְנֵי תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, שֶׁבְּסֵפֶר תּוֹרָה כָּתוּב שֶׁהָעֹנֶשׁ הוּא 40 מַלְקוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: "אַרְבָּעִים יַכֶּנּוּ" (דברים כה, ג), וּבָאוּ חֲכָמִים וּפֵרְשׁוּ בַּתּוֹרָה בְּעַל פֶּה שֶׁכַּוָּנַת הַכָּתוּב לַמִּסְפָּר הַמַּשְׁלִים לְ-40, כְּלוֹמַר 39, וְהוֹרִידוּ לָנוּ מַכָּה אַחַת בָּעוֹנְשִׁין! אָז בִּפְנֵי מִי צָרִיךְ לַעֲמֹד יוֹתֵר, סֵפֶר תּוֹרָה אוֹ תַּלְמִיד חָכָם?
אָז מֵהֵיכָן נוֹבַעַת הַשִּׂנְאָה הַיּוֹקֶדֶת הַזּוֹ לְלוֹמְדֵי הַתּוֹרָה, וְעוֹד בְּקֶרֶב אֲנָשִׁים שֶׁפּוֹקְדִים אֶת בָּתֵּי הַכְּנֶסֶת? בְּפָרָשַׁת "כִּי תֵּצֵא" מוֹפִיעָה אַחַת הַמִּצְווֹת הַפָּחוֹת מוּבָנוֹת לַגּוֹיִם: אִסּוּר כִּלְאַיִם. כְּשֶׁהַגּוֹיִם בָּאִים לִתְקֹף אוֹתָנוּ עַל דָּתֵנוּ הֵם תּוֹקְפִים אוֹתָנוּ בַּחֻקִּים שֶׁלֹּא מוּבָנִים לָהֶם בַּשֵּׂכֶל. אַף גּוֹי לֹא יִשְׁאַל לָמָּה כָּתוּב (שמות כ, יא-יב): "כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ" "לֹא תִרְצָח" "לֹא תִנְאָף" "לֹא תִגְנֹב". גַּם הֵם מְבִינִים. לֹא שֶׁהֵם מְקַיְּמִים אֲבָל הֵם מְבִינִים. חֻקִּים סְתוּמִים כְּמוֹ פָּרָה אֲדוּמָה הַגּוֹי לֹא מֵבִין. עוֹד דָּבָר שֶׁגּוֹי לֹא מֵבִין זֶה אִסּוּר כִּלְאַיִם.
כָּתוּב בַּפָּרָשָׁה (דברים כב, ט-יא): "לֹא תִזְרַע כַּרְמְךָ כִּלְאָיִם פֶּן תִּקְדַּשׁ הַמְלֵאָה הַזֶּרַע אֲשֶׁר תִּזְרָע וּתְבוּאַת הַכָּרֶם. לֹא תַחֲרֹשׁ בְּשׁוֹר וּבַחֲמֹר יַחְדָּו. לֹא תִלְבַּשׁ שַׁעַטְנֵז צֶמֶר וּפִשְׁתִּים יַחְדָּו". יֵשׁ כִּלְאַיִם בְּאֹכֶל, יֵשׁ כִּלְאַיִם בִּבְהֵמוֹת, יֵשׁ כִּלְאַיִם בִּבְגָדִים. הָאִסּוּר שֶׁל כִּלְאַיִם לֹא נִתְפַּס בַּשֵּׂכֶל.
יֵשׁ אִסּוּר שַׁעַטְנֵז בִּבְגָדִים, אָסוּר לְעַרְבֵּב צֶמֶר עִם פִּשְׁתָּן. מָה זֶה מְשַׁנֶּה אִם יֵשׁ לִי בֶּגֶד מִצֶּמֶר עִם חוּט שֶׁל פִּשְׁתָּן בְּתוֹכוֹ? צָרִיךְ לִמְצוֹא אֶת הַחוּט וּלְהוֹצִיאוֹ וְאִם לֹא מוֹצְאִים אֶת הַחוּט צָרִיךְ לִשְׂרֹף אֶת כָּל הַבֶּגֶד! מַדּוּעַ? מָה זֶה מְשַׁנֶּה? פַּעַם הָיוּ רָצִים עִם הַבְּגָדִים לְמַעְבָּדוֹת לִבְדִיקַת שַׁעַטְנֵז, הָיָה כָּתוּב 50 אָחוּז צֶמֶר הוּא רָץ יָשָׁר לְמַעְבַּדָּת שַׁעַטְנֵז לִרְאוֹת שֶׁהַחֲצִי הַשֵּׁנִי זֶה לֹא פִּשְׁתָּן. הַיּוֹם הַכֹּל בָּא מִסִּין, סִין זֶה קִצּוּר שֶׁל "סִינְטֶטִי". כֻּלָּם חוֹשְׁבִים שֶׁזֶּה נַיְלוֹן וְאֵין יוֹתֵר בְּעָיָה שֶׁל שַׁעַטְנֵז כִּי שַׁעַטְנֵז זֶה דַּוְקָא צֶמֶר עִם פִּשְׁתָּן (גַּם יֵשׁ תָּוִית "לְלֹא חֲשַׁשׁ שַׁעַטְנֵז", כְּאִלּוּ לַסִּינִי שֶׁתָּפַר אֶת הַתָּוִית אִכְפַּת מָה הוּא תּוֹפֵר לָנוּ בַּחֲלִיפָה… צָרִיךְ לִבְדּוֹק). אָז מַדּוּעַ אָסוּר דַּוְקָא צֶמֶר עִם פִּשְׁתָּן? אֵין הֶסְבֵּר.
וְכִלְאַיִם בְּפֵרוֹת וּבִירָקוֹת זֶה יוֹתֵר מוּבָן? מָה מַפְרִיעַ שֶׁאֲנִי שׁוֹתֵל עַגְבָנִיּוֹת מִתַּחַת לָעֲנָבִים? עַד כְּדֵי כָּךְ שֶׁאֲנִי אָמוּר לִשְׂרֹף אֶת הָעֲנָבִים שֶׁגָּדְלוּ לְיַד הָעַגְבָנִיּוֹת! לְאַבֵּד אוֹתָן מֵהָעוֹלָם! מָה אִכְפַּת מֵהָעֲנָבִים וְהָעַגְבָנִיּוֹת, מָה כְּבָר עָשִׂיתִי?
חֲמוֹר וְשׁוֹר לֹא יְכוֹלִים לַעֲבֹד בְּיַחַד וְכֵן אָסוּר לְזַוֵּג חֲמוֹר וְסוּס שֶׁיֵּצֵא מֵהֶם פֶּרֶד. מֻתָּר לִי לִקְנוֹת פֶּרֶד מוּכָן אֵין בּוֹ אִסּוּר. בִּזְמַן הַגְּמָרָא כֻּלָּם הִשְׁתַּמְּשׁוּ בִּפְרֵדוֹת זוֹ בְּהֵמָה חֲזָקָה, הַמְּלָכִים הָיוּ רוֹכְבִים עֲלֵיהֶן. אֲבָל לִיצוֹר פְּרֵדָה אָסוּר לִי! אוֹי וַאֲבוֹי! מָה מַפְרִיעַ בְּכִלְאַיִם? לֹא מוּבָן לַגּוֹיִם!
עוֹד רַעְיוֹן דּוֹמֶה לְכִלְאַיִם שֶׁהֵם לֹא מְבִינִים הוּא הָאִסּוּר שֶׁל בָּשָׂר בְּחָלָב. יֵשׁ אוֹמְרִים כִּי זֶה לֹא בָּרִיא לֶאֱכוֹל אוֹתָם יָחַד אוֹ שֶׁזֶּה לֹא טָעִים. הַגּוֹיִם עוֹמְדִים בַּתּוֹר לֶאֱכוֹל הַמְבּוּרְגֵּר עִם גְּבִינָה צְהֻבָּה! זֶה לֹא טָעִים? תִּרְאוּ אֶת הַסְּפּוֹרְטָאִים הָעֲנָקִיִּים שֶׁלָּהֶם, כָּל אֶחָד אוֹכֵל 40 הַמְבּוּרְגֵרִים כָּאֵלֶּה וְנִרְאָה כְּמוֹ עֲמָלֵק, זֶה לֹא בָּרִיא?
וְאַף עַל פִּי כֵן צָרִיךְ לְהָבִין מָה מַפְרִיעַ לְשַׁלֵּב גְּבִינָה עִם בָּשָׂר? הֲרֵי כָּל אֶחָד מֵהֶם בְּנִפְרָד זֶה מְצֻיָּן, אֶקַּח בָּשָׂר חָלָק שְׁחִיטַת בֵּית יוֹסֵף חוֹתָם בְּתוֹךְ חוֹתָם 100 שֶׁקֶל לְקִילוֹ, אָבִיא גְּבִינָה צְהֻבָּה חוֹתֶמֶת "הָעֵדָה הַחֲרֵדִית", שְׁנֵיהֶם מְהֻדָּרִים, שַׁיָּכִים לְשֻׁלְחָן שֶׁל מְלָכִים, אָשִׂים אוֹתָם בְּיַחַד בְּכָרִיךְ – אוֹי וַאֲבוֹי! אִסּוּר גָּמוּר! עֲנָבִים וְעַגְבָנִיּוֹת זֶה טָעִים מְאֹד, גִּדַּלְתִּי אוֹתָם בְּיַחַד? לִשְׂרֹף אוֹתָם!
מָה מַפְרִיעַ לָנוּ? הַבָּשָׂר כָּשֵׁר, הֶחָלָב כָּשֵׁר. מָה מַפְרִיעַ לֶאֱכוֹל אוֹתָם יָחַד? וּמַדּוּעַ זֶה לֹא מַפְרִיעַ אֵצֶל הַגּוֹי? אִם יֵשׁ בָּזֶה אִסּוּר, מַדּוּעַ לַגּוֹי מֻתָּר? לַגּוֹי יֵשׁ 7 מִצְווֹת: לֹא לִרְצֹחַ, לֹא לַעֲבֹד עֲבוֹדָה זָרָה, לֹא לֶאֱכוֹל אֵבֶר מִן הָחַי וכו'. מַדּוּעַ לֹא לְהוֹסִיף לוֹ גַּם אִסּוּר בָּשָׂר וְחָלָב? אִם כִּלְאֵי הַכֶּרֶם וְהַבְּגָדִים הֵם דָּבָר כֹּה חָמוּר שֶׁאֲנִי שׂוֹרֵף אוֹתָם, מַדּוּעַ הַגּוֹי יָכוֹל לְגַדֵּל עֲנָבִים עִם עַגְבָנִיּוֹת וְלִתְפּוֹר פִּשְׁתָּן עִם צֶמֶר? מָה הַהֶבְדֵּל בֵּינִי לְבֵין הַגּוֹי בַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה?
צָרִיךְ לָדַעַת, כִּי מוּל כָּל דָּבָר גַּשְׁמִי בָּעוֹלָם הַזֶּה, עוֹמֵד כֹּחַ רוּחָנִי שֶׁמְּחַיֶּה אוֹתוֹ, שֶׁכֵּן אָמְרוּ חֲזַ"ל (בראשית רבה י, ו): "אֵין לְךָ כָּל עֵשֶׂב וְעֵשֶׂב שֶׁאֵין לוֹ מַזַּל בָּרָקִיעַ שֶׁמַּכֶּה אוֹתוֹ וְאוֹמֵר לוֹ: גְּדַל". כַּאֲשֶׁר הַגּוֹי מַרְכִּיב שְׁנֵי דְּבָרִים גַּשְׁמִיִּים הוּא לֹא מַרְכִּיב גַּם אֶת הַכֹּחוֹת הָרוּחָנִיִּים שֶׁמֵּאֲחוֹרֵיהֶם בְּיַחַד, כִּי גּוֹי לֹא מְסֻגָּל לְהַשְׁפִּיעַ מֵעֵבֶר לָעוֹלָם הַזֶּה.
כַּאֲשֶׁר אֲנִי בְּתוֹר יְהוּדִי מַרְכִּיב שְׁנֵי דְּבָרִים גַּשְׁמִיִּים, כֵּיוָן שֶׁיֵּשׁ לִי נְשָׁמָה אֱלֹקִית, זֶה חֵלֶק שֶׁחָסֵר לַגּוֹי[1], הֲרֵי שֶׁלְּכָל מַעֲשֵׂה גַּשְׁמִי שֶׁאֲנִי עוֹשֶׂה בָּעוֹלָם הַזֶּה, יֵשׁ פְּעֻלָּה רוּחָנִית מַקְבִּילָה שֶׁנּוֹצֶרֶת לְמַעְלָה. הַבָּשָׂר מְצֻיָּן וְהֶחָלָב מְצֻיָּן, הָעֲנָבִים מְצֻיָּנִים וְהָעַגְבָנִיּוֹת מְצֻיָּנוֹת, פִּשְׁתָּן זֶה מְצֻיָּן וְצֶמֶר זֶה מְצֻיָּן, רַק שֶׁלְּכָל אֶחָד יֵשׁ שַׂר וְכֹחַ רוּחָנִי מִשֶּׁלּוֹ, וְהַכֹּחוֹת הָרוּחָנִיִּים לֹא מִתְחַבְּרִים טוֹב יָחַד!
הַגּוֹי יָכוֹל לֶאֱכוֹל 100 טוֹן בָּשָׂר עִם 100 טוֹן גְּבִינָה וְזֶה לֹא עוֹשֶׂה כְּלוּם לְמַעְלָה, יְהוּדִי לוֹקֵחַ 100 גָּרֶם בָּשָׂר שָׂם עָלָיו פְּרוּסָה אַחַת גְּבִינָה צְהֻבָּה הוּא מְחַבֵּר לְמַעְלָה שְׁנֵי כֹּחוֹת מְנֻגָּדִים מְחַבֵּר מִדַּת דִּין עִם מִדַּת חֶסֶד, הַחִבּוּר שֶׁלָּהֶם הוּא לֹא טוֹב, הוּא אָסוּר!
אוֹתוֹ דָּבָר בְּכִלְאַיִם. לְמָטָּה חִבַּרְתִּי צֶמֶר עִם פִּשְׁתָּן, כְּשֶׁגּוֹי עוֹשֶׂה זֹאת יוֹצֵא לוֹ חֶבֶל חָזָק, בֶּגֶד נֶהְדָּר, כְּשֶׁאֲנִי מְחַבֵּר אוֹתָם אֲנִי מְחַבֵּר שְׁנֵי כֹּחוֹת רוּחָנִיִּים מְנֻגָּדִים, ה' יְרַחֵם מָה שֶׁאֲנִי עוֹשֶׂה לְמַעְלָה!
אֲבָל אֲנִי לֹא רוֹאֶה כָּל זֹאת, אָז אֲנִי שׁוֹאֵל: "מָה עָשִׂיתִי? אָכַלְתִּי הַמְבּוּרְגֵּר עִם גְּבִינָה מָה קָרָה? יֵשׁ עָרִיץ בְּסוּרְיָה שֶׁרוֹצֵחַ כָּל יוֹם 300 אִישׁ וְאַף אֶחָד לֹא מְדַבֵּר! אֲנִי אָכַלְתִּי הַמְבּוּרְגֵּר מָה כְּבָר עָשִׂיתִי"? מָה עָשִׂיתִי? חִבַּרְתִּי כֹּחוֹת רוּחָנִיִּים מְנֻגָּדִים!
כָּל הַנִּגּוּדִים שֶׁהִזְכַּרְנוּ עַד עַכְשָׁו, הֵם אִסּוּר תּוֹרָה שֶׁל חִבּוּר שְׁנֵי כֹּחוֹת רוּחָנִיִּים טוֹבִים! שְׁנֵיהֶם קְדוֹשִׁים שְׁנֵיהֶם טְהוֹרִים אֲבָל מְנֻגָּדִים. עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה כְּשֶׁאֲנִי לוֹקֵחַ כֹּחַ רוּחָנִי טוֹב וְיוֹצֵר לוֹ חִבּוּר כִּלְאַיִם עִם רוּחַ שֶׁל טֻמְאָה!
וְזוֹ גַּם הַתְּשׁוּבָה אֵיךְ אֲנַחְנוּ רוֹאִים אֲנָשִׁים שֶׁיְּכוֹלִים לַחֲבֹשׁ כִּפָּה וְלִפְקֹד אֶת בֵּית הַכְּנֶסֶת, לִשְׁמוֹעַ שִׁעוּרֵי תּוֹרָה וּלְהִתְפַּלֵּל שָׁלוֹשׁ תְּפִלּוֹת בְּמִנְיָן, וּבְאוֹתָהּ נְשִׁימָה לִשְׂנֹא אֶת לוֹמְדֵי הַתּוֹרָה! כִּי עִם הַכֹּחַ הָרוּחָנִי שֶׁל הַתּוֹרָה הַיָּפָה הַשִּׁעוּרִים וְהַתְּפִלּוֹת הֵם גַּם הוֹלְכִים הַבָּיְתָה וּמְחַבְּרִים לְזֶה אֶת הַטֶּמְבֶּלֶוִיזְיָה וְהָעִתּוֹנִים וְהָאִינְטֵר-מֵת!
וְמֵהַכִּלְאַיִם שֶׁל רוּחַ טְמֵאָה כָּזוֹ עִם רוּחַ טְהוֹרָה שֶׁל הַתּוֹרָה, נוֹצֶרֶת מְצִיאוּת שֶׁבָּעֶרֶב אֲנִי שׁוֹמֵעַ תַּלְמִיד חָכָם מַעֲבִיר שִׁעוּר בְּבֵית הַכְּנֶסֶת וַאֲנִי חוֹשֵׁב לְעַצְמִי אֵיזֶה יוֹפִי, אֵלּוּ חִדּוּשִׁים נֶהְדָּרִים, מַמָּשׁ תַּעֲנוּג לִשְׁמוֹעַ! מֵעֵין עוֹלָם הַבָּא! וַאֲנִי יוֹצֵא מֵהַדֶּלֶת וַאֲנִי מְקַלֵּל אוֹתוֹ וְאֶת מִי שֶׁנִּרְאָה כָּמוֹהוּ וַאֲנִי אֲפִילוּ לֹא רוֹאֶה בָּזֶה סְתִירָה!
וְיוֹתֵר מִכָּךְ, הַטֻּמְאָה הַזּוֹ מַחְלִישָׁה אֶת הָאֲחֵרִים שֶׁגַּם כְּשֶׁהֵם כְּבָר מְגַנִּים אוֹתוֹ הַגִּנּוּי שֶׁלָּהֶם הוּא בְּשָׂפָה רָפָה: "עָזוֹב אוֹתוֹ, כָּכָה הוּא, אֵין עִם מִי לְדַבֵּר". אִם הוּא הָיָה אוֹמֵר אֶת אוֹתָם דְּבָרִים יְשִׁירוֹת עַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹ עַל סֵפֶר תּוֹרָה אֲנִי לֹא בָּטוּחַ שֶׁהָיָה מַגִּיעַ בָּרִיא וְשָׁלֵם אֶל שַׁעַר בֵּית הַכְּנֶסֶת. אֲבָל כְּשֶׁהוּא מְדַבֵּר כָּךְ עַל תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, אוֹמְרִים: "הוּא מְשֻׁגָּע עָזוֹב אוֹתוֹ הוּא פָנַאטִי הוּא קִיצוֹנִי"! לֹא, הוּא יְהוּדִי יָקָר! רַק שֶׁלְּצַעֲרִי הוּא מְעַרְבֵּב שְׁנֵי כֹּחוֹת לֹא מַתְאִימִים. וְאֵלֶּה שֶׁלֹּא מְגַנִּים אוֹתוֹ עוֹשִׂים אֶת אוֹתָהּ טָעוּת גַּם הֵם מְחַבְּרִים שְׁנֵי כֹּחוֹת טְמֵאִים, כָּל אֶחָד בַּמִּנּוּן שֶׁלּוֹ!
לֹא מְשַׁנֶּה מָה אָנוּ קוֹרְאִים אוֹ רוֹאִים, אִם זֶה סְפּוֹרְט אוֹ חֲדָשׁוֹת, אֲנִי לֹא מְדַבֵּר בִּכְלָל עַל לָשׁוֹן הָרַע אוֹ עַל סִרְטֵי תוֹעֵבָה, אֲנִי לֹא חוֹשֵׁד בַּאֲנָשִׁים כָּאן בַּדְּבָרִים הַלְלוּ, בֶּן אָדָם בְּקֹשִׁי רוֹאֶה אֶת הַכּוֹתָרוֹת שֶׁל הַחֲדָשׁוֹת בַּלַּיְלָה. אֲנִי לֹא מְדַבֵּר אִתְּכֶם עַל אָדָם שֶׁיּוֹשֵׁב שָׁעוֹת וְצוֹפֶה בִּסְרָטִים לְמִי יֵשׁ זְמַן הַיּוֹם לְבַזְבֵּז זְמַן עַל שְׁטֻיּוֹת הָאֵלֶּה? אֶלָּא גַּם סְפּוֹרְט וַחֲדָשׁוֹת, גַּם כָּאן טָמוּן קִלְקוּל גָּדוֹל.
כְּשֶׁאֲנִי לִפְעָמִים הוֹלֵךְ לְאֵרוּעִים שֶׁלֹּא הִצְלַחְתִּי לְהִתְחַמֵּק מֵהֶם, אֲנִי פּוֹגֵשׁ שָׁם גַּם אֲנָשִׁים שֶׁרְחוֹקִים מִתּוֹרָה וּמִצְווֹת שֶׁיְּכוֹלִים לָשֶׁבֶת שְׁעָתַיִם עַל הַשֻׁלְחָן, שְׁעָתַיִם, וּלְדַבֵּר עַל מְכוֹנִיּוֹת! הֵם יַעֲבִירוּ שְׁעָתַיִם עַל מָנוֹעַ שֶׁל אוֹטוֹ! כְּשֶׁאַבָּא שֶׁלּוֹ מִתְקַשֵּׁר אֵלָיו כְּבָר חֹדֶשׁ: "מַדּוּעַ אַתָּה לֹא בָּא לְבַקֵּר"? הוּא עוֹנֶה: "אֵין לִי זְמַן", אֲבָל שְׁעָתַיִם לְדַבֵּר עַל מָנוֹעַ שֶׁל אוֹטוֹ יֵשׁ לוֹ?!
וְכַדּוּרֶגֶל, מָה יִהְיֶה עַל כָּל הַשָּׁעוֹת שֶׁבִּזְבַּזְנוּ בִּצְפִיָה בְּמִשְׂחְקֵי כַּדּוּרֶגֶל, יוֹשְׁבִים שָׁעוֹת לִרְאוֹת 22 גְּבָרִים שֶׁרָצִים אַחֲרֵי כַּדּוּר, וְלֹא קוֹרֶה כְּלוּם. וְאָנוּ מְדַבְּרִים וְצוֹעֲקִים וּמְקַלְּלִים, וּבִכְלָל לֹא רוֹאִים אוֹתָנוּ! כָּל אֶחָד מֵהַשַּׂחְקָנִים קִבֵּל אֶת הַמַּשְׂכֹּרֶת שֶׁלּוֹ, בַּשָּׁנָה הַבָּאָה נִרְאֶה אוֹתוֹ בַּקְּבוּצָה שֶׁאָנוּ שׂוֹנְאִים, אֲנַחְנוּ בֶּאֱמֶת חוֹשְׁבִים שֶׁהוּא רוֹאֶה אוֹתָנוּ?
פַּעַם כֻּלָּם הָיוּ מְחַכִּים לַמִּשְׂחָקִים שֶׁל מַכַּבִּי בְּכַדּוּרְסַל. כָּל יוֹם חֲמִישִׁי הַמְּדִינָה מְשֻׁתֶּקֶת. אֵיזֶה "מַכַּבִּי" יֵשׁ פֹּה? יֵשׁ כָּאן חֲמִשָּׁה גּוֹיִם בִּכְלָל. הָיוּ מְדַבְּרִים עַל "מַכַּבִּי" נֶגֶד "הַיְּוָנִים", הַיּוֹם אֵלּוּ חֲמִשָּׁה שַׁחְקָנִים שְׁחוֹרִים מֵאַמֶרִיקָה מִצַּד אֶחָד נֶגֶד חֲמִשָּׁה אֲמֶרִיקָאִים מֵהַצַּד הַשֵּׁנִי, כָּל אֶחָד מְקַבֵּל אֶת הַמַּשְׂכֹּרֶת שֶׁלּוֹ וּבַשָּׁנָה הַבָּאָה הוּא יַעֲבוֹר לַקְּבוּצָה הַשְּׁנִיָּה שֶׁתְּשַׁלֵּם יוֹתֵר! וַאֲנַחְנוּ בְּמֶתַח, אֲנָשִׁים יוֹשְׁבִים בָּרְחוֹבוֹת בְּבָתֵּי קָפֶה, מְנַתְּחִים מָה הַנִּבְחֶרֶת צְרִיכָה, אֶת הַשַּׂחְקָן הַזֶּה וְהַשַּׂחְקָן הַהוּא, מְנַתְּחִים! שָׁעוֹת עַל שָׁעוֹת עַל גַּבֵּי שָׁעוֹת.
סִפֵּר לִי פַּעַם חֶבֶר שֶׁחָוָה מָּוֶת קְלִינִי בְּעִקְבוֹת פִּגּוּעַ אֵלָיו הוּא נִקְלַע,
– "כָּל אֶחָד שֶׁחָזַר בִּתְשׁוּבָה אַחֲרֵי חָדְשַׁיִם כְּבָר מוֹסֵר שִׁעוּרִים אֵיךְ יִשְׂרְפוּ אֶת כֻּלָּם בַּגֵּיהִנֹּם! אַתָּה יוֹדֵעַ מָה זֶה גֵּיהִנֹּם אֲמִתִּי? אֲנִי לֹא הִגַּעְתִּי לַגֵּיהִנֹּם, הִגַּעְתִּי רַק לַמִּשְׁפָּט שֶׁלִּי, הַגֵּיהִנֹּם שֶׁרָאִיתִי שָׁם הִסְפִּיק לִי".
כָּל פַּעַם שֶׁהוּא מְסַפֵּר לִי מְעַט מִמַּה שֶׁעָבַר עָלָיו, הַשְּׂעָרוֹת שֶׁלּוֹ עוֹמְדוֹת,
– "אֲנִי רַק רוֹצֶה שֶּׁתֵּדַע מָה זֶה גֵּיהִנֹּם. גֵּיהִנֹּם אֲמִתִּי, יֵשׁ לְךָ מְעַט מִזֶּה בָּעוֹלָם הַזֶּה, זֶה נִקְרָא 'פַדִּיחָה', בּוּשָׁה. כְּשֶׁאָדָם הוֹלֵךְ בָּרְחוֹב וּמַחֲלִיק עַל הַמִּדְרָכָה, לִפְנֵי שֶׁהוּא מְשַׁפְשֵׁף אֶת הָרֶגֶל הוּא מִסְתַּכֵּל לַצְּדָדִים שֶׁלֹּא רָאוּ אוֹתוֹ, כִּי הַבּוּשָׁה מִכָּךְ שֶׁמִּישֶׁהוּ רָאָה אוֹתוֹ וְצָחַק, זֶה כּוֹאֵב פִּי כַּמָּה. שָׁם בַּמִּשְׁפָּט הֵבִיאוּ לִי מַסַּכֵּי עֲנָק, מַרְאִים לִי אֶת כָּל הַחֲבֵרִים שֶׁלִּי, הַקְּרוֹבִים שֶׁלִּי, אֵלֶּה שֶׁנִּפְטְרוּ כְּבָר, כָּל אֵלֶּה שֶׁאֲנִי מִתְבַּיֵּשׁ מֵהֶם וְאוֹהֵב אוֹתָם. הֶעֱמִידוּ אוֹתָם וְהִקְרִינוּ עַל מָסָךְ אֶת כָּל הַפַאשְׁלוֹת שֶׁלִּי, שֶׁל כָּל הַחַיִּים! אֶת הַכֹּל! לְפִי הַסֵּדֶר!
"הַבּוּשָׁה! אֲנִי שָׂם יָד עַל הָעֵינַיִם, וַאֲנִי רוֹאֶה דֶּרֶךְ הַיָּד! אֲנִי סוֹגֵר אֶת הָעֵינַיִם, אֲנִי רוֹאֶה דֶּרֶךְ הָעַפְעַפַּיִם! אִי אֶפְשָׁר לִבְרֹחַ! הַבּוּשָׁה הַזּוֹ, זֶה גֵּיהִנֹּם, זֶה הַגֵּיהִנֹּם הָאֲמִתִּי"!
וְהַדָּבָר שֶׁהָכִי כָּאָב לֹא הָיוּ הָעֲבֵרוֹת, כִּי בָּעוֹלָם הַזֶּה טִבְעִי שֶׁאָדָם יִפּוֹל, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (קהלת ז, כ): "כִּי אָדָם אֵין צַדִּיק בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה טּוֹב וְלֹא יֶחֱטָא", בִּשְׁבִיל זֶה ה' בָּרָא תְּשׁוּבָה, שָׁם בְּעוֹלָם הָאֱמֶת הַבּוּשָׁה הָאֲמִתִּית הִיא הַפִסְפוּס, שֶׁבִּזְבַּזְנוּ כָּל כָּךְ הַרְבֵּה שָׁנִים עַל שְׁטֻיּוֹת. הַמִּצְרָךְ הֲכִי יָקָר בָּעוֹלָם הוּא זְמַן, וּבִזְבַּזְנוּ אוֹתוֹ עַל שְׁטֻיּוֹת! מַרְאִים לָנוּ שָׁעוֹת עַל שָׁעוֹת עַל שָׁעוֹת, כָּל שְׁנִיָּה מֵהַחַיִּים שֶׁלָּנוּ, זֶה נִרְאָה מַהֵר… שָׁעוֹת עַל שָׁעוֹת שֶׁאָנוּ יוֹשְׁבִים וּמְפַצְּחִים גַּרְעִינִים, שָׁעוֹת! מַרְאִים לָנוּ שָׁעוֹת שֶׁאָנוּ קוֹרְאִים עִתּוֹן בְּעִיּוּן, עִם הַ"תּוֹסְפוֹת", מְפַלְפְּלִים! רוֹאִים אֶת הַכַּלְכָּלָה, אֶת הַסְּפּוֹרְט, אֶת הַבִּדּוּר, אֶת הָרְכִילוּת, אֶת הַכֹּל! חַס וְשָׁלוֹם שֶׁלֹּא נְפַסְפֵס כְּלוּם, שָׁעוֹת! וּבִשְׁבִיל לְקַיֵּם מִצְוַת עֹנֶג שַׁבָּת לוֹקְחִים מוּסָף כָּפוּל לְשַׁבָּת, שֶׁתִּהְיֶה תּוֹסֶפֶת לָשׁוֹן הָרַע, גַּם לְשִׁשִּׁי וְגַם לְשַׁבָּת!
שָׁעוֹת שֶׁצָּפִינוּ בְּתַחֲרוּיוֹת סְפּוֹרְט, בַּתַּחֲרוּת הָאֵירוֹוִיזְיוֹן… יָרְאוּ לָנוּ אֵיךְ שֶׁהוֹפִיעָה הַטֶּמְבֶּלֶוִיזְיָה בִּכְבָלִים לָרִאשׁוֹנָה בִּשְׁנַת תשמ"ח (1988 לְמִנְיָנָם), וְהָיִינוּ הָרִאשׁוֹנִים לְהִתְחַבֵּר בְּהִתְלַהֲבוּת, וְיָרְאוּ לָנוּ אֶת עַצְמֵנוּ יוֹשְׁבִים עַל הַסַּפָּה וּמַחְלִיפִים בֵּין הֶעָרוּץ הַתֻּרְכִּי לֶעָרוּץ הַגֶּרְמָנִי, לֹא מְבִינִים כְּלוּם אֲבָל יֵשׁ לָנוּ כְּבָלִים, יוֹתֵר מֵעָרוּץ אֶחָד!
וַאֲנַחְנוּ רוֹאִים אֶת עַצְמֵנוּ שָׁם וְשׁוֹאֲלִים אֶת עַצְמֵנוּ: "מָה אֲנִי מְטֻמְטָם? מָה עָשִׂיתִי? אֲנִי קָם כָּל בֹּקֶר, הַזְּמַן לֹא מַסְפִּיק לִי לִכְלוּם! אֲנִי קָם בְּאַרְבַּע בַּבֹּקֶר וַאֲנִי כְּבָר מֵאַחֵר! אָז אֵיךְ שָׂרַפְתִּי כָּל כָּךְ הַרְבֵּה זְמַן עַל כְּלוּם"? עָזְבוּ רֶגַע אֶת הָעֲבֵרוֹת בַּצַּד, מָה עִם הַבּוּשָׁה שֶׁבִּזְבַּזְנוּ אֶת הַזְּמַן שֶׁלָּנוּ עַל כְּלוּם?!
זוֹ רוּחַ הַטֻּמְאָה שֶׁנִּכְנֶסֶת בָּנוּ! אָנוּ מְבַזְבְּזִים זְמַנֵּנוּ עַל שְׁטֻיּוֹת, וּבִשְׁטוּיוֹת אֵין קְדֻשָּׁה! בְּכָל מָקוֹם שֶׁהַקְּדֻשָּׁה מִתְפַּנָּה מִשָּׁם, מִיַּד הַטֻּמְאָה נִכְנֶסֶת! כְּשֶׁאֲנַחְנוּ עוֹסְקִים בִּשְׁטוּיוֹת, רוּחַ הַטֻּמְאָה נִכְנֶסֶת בָּנוּ! וְאָז, כְּשֶׁאָנוּ כֵּן מַגִּיעִים לְמָקוֹם שֶׁל קְדֻשָּׁה, אָנוּ יְכוֹלִים לַעֲמֹד מוּל הַקְּדֻשָּׁה, מוּל רַב, מוּל הַתּוֹרָה שֶׁהִיא קֹדֶשׁ קָדָשִׁים, וְלֹא נִכְנַס כְּלוּם!
אֲנַחְנוּ אוֹטְמִים אֶת עַצְמֵנוּ! אֲפִילוּ 10 שָׁעוֹת שֶׁל תּוֹרָה שֶׁל הָרַב הֲכִי גָּדוֹל שֶׁיְּדַבֵּר וְיַטִּיף לָנוּ מוּסַר, 5 דַּקּוֹת שֶׁאָנוּ קוֹרְאִים אֶת הַכּוֹתָרוֹת בְּסוֹף הַיּוֹם, מָחַקְנוּ הַכֹּל! לֹא כִּי הַחֲדָשׁוֹת הֶרְאוּ לָנוּ מַשֶּׁהוּ "רַע", אֶלָּא אֲפִילוּ מַשֶּׁהוּ "תָמִים", דִּוּוּחַ עַל תַּחֲרוּת כַּדּוּר פּוֹרֵחַ בְּגֶרְמַנְיָה, מַשֶּׁהוּ רַע בָּזֶה? לֹא רַע, אֲבָל זֶה כְּלוּם! וּבִכְלוּם יֵשׁ טֻמְאָה.
מָצָאתִי אֶת עַצְמִי מִתְפַּלֵּל לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, מֵעֵבֶר לַבַּקָּשׁוֹת שֶׁל רְפוּאָה, פַּרְנָסָה וְכַדּוֹמֶה, גַּם לִזְכּוֹת בְּדָבָר אֶחָד נוֹסַף, אֲנִי מִתְפַּלֵּל שֶׂה' יְזַכֶּה אוֹתִי לְהַרְגִּישׁ בְּרַמַ"ח אֵיבָרַי וּבְשָׁסָ"ה גִּידַי שֶׁאֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ. שֶׁאֵין אַף אֶחָד מוּלִי! אֵין לִי מְנִיעוֹת! זֶה לֹא הַשָּׁכֵן שֶׁלִּי, זֶה לֹא הַבּוֹס שֶׁלִּי, וְלֹא אִשְׁתִּי, כְּלוּם אֵין כְּלוּם! הַכֹּל אַשְׁלָיָה!
רַבִּי נַחְמָן מִבְּרֶסְלֵב מֵבִיא מָשָׁל שֶׁל זְקָנוֹ הַבַּעַל שֵׁם טוֹב (ליקו"מ תניינא, מו): עַל מֶלֶךְ שֶׁבָּנָה מָבוֹךְ מְסֻבָּךְ עִם חוֹמוֹת וּבְמֶרְכָּזוֹ אוֹצַר גָּדוֹל, מִי שֶׁיִּכָּנֵס יְקַבֵּל אֶת הָאוֹצָר. בָּאוּ כָּל הַגִּבּוֹרִים וְנִסּוּ לִשְׁבֹּר אֶת הַחוֹמוֹת אַךְ לֹא הִצְלִיחוּ! שָׁעוֹת שֶׁל לְחִימָה וְלֹא גֵּרְדוּ אֲפִילוּ שִׁכְבָה בַּקִּיר! עַד שֶׁבָּא בֶּן הַמֶּלֶךְ וְנִכְנַס דֶּרֶךְ הַקִּירוֹת! הִתְפַּלְּאוּ: "אַתָּה קוֹסֵם"? חִיֵּךְ וְעָנָה: "לֹא! רַק שֶׁאֲנִי מַכִּיר אֶת אַבָּא שֶׁלִּי, וַאֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁאֵין פֹּה חוֹמוֹת בִּכְלָל! זֶה הַכֹּל אַשְׁלָיָה! קֶסֶם שֶׁהַמֶּלֶךְ עָשָׂה"!
אֵין לָנוּ כְּלוּם בָּעוֹלָם הַזֶּה חוּץ מֵהַמֶּלֶךְ עַצְמוֹ, הַכֹּל זוֹ אַשְׁלָיָה, הַמְּנִיעוֹת, הַהַפְרָעוֹת, זֶה שֶׁקֶר! אִם אֲנִי מֵבִין שֶׁיֵּשׁ פֹּה רַק מֶלֶךְ, אֲנִי לֹא רוֹאֶה חוֹמוֹת, אֲנִי עוֹבֵר דַּרְכָּן! כָּל הַמְּנִיעוֹת שֶׁיֵּשׁ לָנוּ בַּחַיִּים הַהַפְרָעוֹת הַצָּרוֹת הַיִּסּוּרִים זֶה הַכֹּל מָסָךְ עָשָׁן! ה' יִתְבָּרַךְ בּוֹדֵק: "הַאִם אַתָּה מֵבִין שֶׁאֵין עוֹד מִלְּבַדִּי? שֶׁהַכֹּל אַשְׁלָיָה? אוֹ שָׁאַתָּה נוֹפֵל וְנִשְׁבַּר מֵהַקִּיר הַזֶּה וּמֵהַקִּיר הַבָּא, וּמֵהַקִּיר הַבָּא אַחֲרָיו"? וְהָאֱמֶת הִיא שֶׁאֵין קִירוֹת בִּכְלָל!
אֲנַחְנוּ נִלְחָמִים בְּקִירוֹת וְלֹא מִשְׁתַּנֶּה דָּבָר, הַצָּרוֹת שֶׁלָּנוּ לֹא עוֹבְרוֹת, אֲנַחְנוּ לֹא מְבִינִים שֶׁיֵּשׁ כָּאן רַק אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא! וְזֶה מָה שֶׁרָצִיתִי שֶׂה' יִתְבָּרַךְ יְזַכֶּה אוֹתִי לְהַרְגִּישׁ. יֵשׁ כָּאן אִסּוּר כִּלְאַיִם, כְּשֶׁאֲנִי מְעָרֵב דְּבָרִים שֶׁלֹּא שַׁיָּכִים זֶה עִם זֶה, שֶׁאֲנִי מְשַׁלֵּב אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עִם עוֹד מַשֶּׁהוּ, זוֹ הַטָּעוּת שֶׁלִּי! כְּשֶׁאֲנִי אוֹמֵר שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּכָל מָקוֹם מִצַּד אֶחָד, אַךְ מְבַזְבֵּז אֶת הַזְּמַן שֶׁלִּי עַל כְּלוּם מִצַּד שֵׁנִי, כְּאִלּוּ יֵשׁ מָקוֹם שֶׁאֵין בּוֹ אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, זֶה כִּלְאַיִם!
אָדָם צָרִיךְ לוֹמַר לְעַצְמוֹ אֵין לִי זְמַן לִרְאוֹת טֶמְבֶּלֶוִיזְיָה, אֵין לִי זְמַן לִקְרֹא עוֹד עִתּוֹן, לֹא בִּגְלַל שֶׁזּוֹ עֲבֵרָה, שֶׁזֶּה אָסוֹן וּלְשׁוֹן הָרַע, אֶלָּא בִּגְלַל שֶׁזֶּה בִּזְבּוּז שֶׁל זְמַן! זֶה דָּבָר שֶׁלֹּא יוֹצֵא מִמֶּנּוּ שׁוּם תּוֹעֶלֶת! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּרָא הַכֹּל עִם תַּכְלִית, כְּשֶׁאֲנִי עוֹשֶׂה מַשֶּׁהוּ שֶׁאֵין לוֹ תַּכְלִית זוֹ כְּפִירָה בַּה'! זֶה מְקָרֵר אוֹתִי, וְזֶה יָכוֹל לְהָבִיא אוֹתִי לִמְצִיאוּת בָּהּ אֲנִי יוֹשֵׁב בְּבֵית כְּנֶסֶת 18 שָׁעוֹת בְּיוֹם, וּבְסוֹף הַיּוֹם אֲנִי קָם וְצוֹעֵק: "פָּרָזִיטִים" עַל לוֹמְדֵי הַתּוֹרָה!
רָבוֹתָיי, אֲנִי מְבַקֵּשׁ בְּכָל לָשׁוֹן שֶׁל בַּקָּשָׁה, הִפָּרְדוּ מֵהַמַּכְשִׁירִים הַטְּמֵאִים הָאֵלֶּה לְטוֹבַת הַנְּשָׁמָה שֶׁלָּכֶם! הִפָּרְדוּ מֵהָעִתּוֹנִים מֵהָאִינְטֵר-מֵת וּמֵהַטֶּמְבֶּלֶוִיזְיָה! לֹא בִּגְלַל גֵּיהִנֹּם אוֹ לְשׁוֹן הָרַע וַעֲרָיוֹת, אֶלָּא בִּגְלַל דָּבָר אֶחָד: כִּי זֶה בִּזְבּוּז שֶׁל זְמַן! כְּשֶׁיַּרְאוּ לָנוּ אַחֲרֵי 120 אֶת כָּל הַזְּמַן שֶׁבִּזְבַּזְנוּ עַל דְּבָרִים בְּלִי תַּכְלִית, אוֹי לְאוֹתָהּ בּוּשָׁה! בּוֹאוּ וְנִמְנָע מֵעַצְמֵנוּ אֶת הַבּוּשָׁה הַזֹּאת בָּעוֹלָם הַבָּא!
בּוֹאוּ נִזְרֹק אֶת הַמַּזִּיקִים הָאֵלֶּה מִן הַבַּיִת, ונַעֲשֶׂה דְּבָרִים עִם תּוֹעֶלֶת בִּמְקוֹם: נִקְרָא קְצָת תְּהִלִּים, עוֹד שִׁעוּר תּוֹרָה, עוֹד דִּבְרֵי תּוֹרָה, נְבַקֵּר אֶת הַהוֹרִים הַמְּבֻגָּרִים, נְשׂוֹחֵחַ עִם הָאִשָּׁה, נְשַׂחֵק קְצָת עִם הַיְלָדִים, נִתְנַדֵּב לְאִרְגּוּנִים חֶבְרָתִיִּים שֶׁתּוֹרְמִים לַסְּבִיבָה וְעוֹזְרִים לְנִזְקָקִים. כַּמָּה חַיִּים זֶה נוֹתֵן לָאָדָם! נְנַצֵּל אֶת הַזְּמַן כְּמוֹ שֶׁצָּרִיךְ. אַף אֶחָד לֹא יַחְזִיר לָנוּ אֶת הַזְּמַן בִּשְׁבִילֵנוּ. יְהִי רָצוֹן שֶׁנִּתְחַזֵּק בְּנִצּוּל הַזְּמַן נָכוֹן וְלֹא נָבוֹא לִידֵי בּוּשָׁה, אָמֵן וְאָמֵן.