כְּבוֹד תַּלְמִידֵי חֲכָמִים

תקציר: מה ראה רבי עקיבא בפרדס שזיכה אותו להבין בפשיטות מה שכולנו מתקשים להבין ולהפנים מכאן?...

מְסַפֶּרֶת הַגְּמָרָא (קידושין נז.) עַל רַבִּי נְחֶמְיָה הָעַמְסוֹנִי שֶׁדָּרַשׁ אֶת כָּל הָ"אֶתִים" שֶׁבַּתּוֹרָה. כָּל מָקוֹם שֶׁכְּתוּבָה בַּתּוֹרָה הַמִּלָּה "אֶת" הֵבִין שֶׁיֵּשׁ דְּרָשָׁה שְׁלֵמָה לַהֲלָכָה הַנִּדְרֶשֶׁת מִמֶּנָּה. בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ הַמִּלָּה "אֶת" יֵשׁ לִלְמֹד שֶׁיֵּשׁ דִּין נוֹסַף הַמִּסְתַּתֵּר בַּפָּסוּק.

מַדּוּעַ הֵבִין כָּךְ רַבִּי נְחֶמְיָה? כִּי הוּא רָאָה שֶׁכְּשֶׁאָדָם מְדַבֵּר בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ וּמוֹרִיד אֶת הַמִּלָּה "אֶת" מֵהַמִּשְׁפָּט, הַמִּשְׁפָּט נִשְׁאַר מוּבָן. כְּשֶׁאֲנִי אוֹמֵר "כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ" (שמות כ, יא) אוֹ "כַּבֵּד אָבִיךָ וְאִמְּךָ" בְּלִי "אֶת" זֶה אוֹתוֹ דָּבָר. אָז מַדּוּעַ צָרִיךְ אֶת הַמִּלָּה "אֶת"? זֶה לֹא כְּבוֹד שָׁמַיִם לוֹמַר שֶׁבַּתּוֹרָה יֵשׁ מִלִּים מְיֻתָּרוֹת! לָכֵן לְשֵׁם כְּבוֹד שָׁמַיִם הוּא הֶחְלִיט שֶׁכָּל "אֶת" בָּא לְרַבּוֹת עוֹד דִּין וְהוּא יִדְרוֹשׁ אֶת כָּל הַדִּינִים הַנַּ"ל.

לְדֻגְמָא "כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ". "אָבִיךָ" זֶה אַבָּא שֶׁלְּךָ "אֶת אָבִיךָ" זֶה הַבַּעַל שֶׁל אִמָּא שֶׁלְּךָ בְּמִקְרֶה שֶׁהִתְאַלְמֵנָה לֹא עָלֵינוּ וְהִתְחַתְּנָה בַּשֵּׁנִית. "אִמֶּךָ" זוֹ אִמָּא שֶׁלְּךָ "אֶת אִמֶּךָ" זוֹ הָאִשָּׁה הַשְּׁנִיָּה שֶׁל אַבָּא. וְכָךְ דָּרַשׁ אֶת כָּל הָ"אֶתִים" שֶׁבַּתּוֹרָה.

כַּאֲשֶׁר הִגִּיעַ לַפָּסוּק (דברים ו, יג): "אֶת ה' אֱלֹקֶיךָ תִּירָא" כְּלוֹמַר יֵשׁ מִישֶׁהוּ שָׁאנֵי צָרִיךְ לִירָא מִמֶּנּוּ כְּמוֹ שָׁאנֵי יָרֵא מֵה' אֱלֹקַי אָמַר לְעַצְמוֹ: "אֵין כָּזֶה דָּבָר! אֲנִי חוֹזֵר בִּי"! אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו: "וּמַה עִם כָּל מַה שֶׁדְּרָשַׁת עַד עַכְשָׁו"? הֲרֵי הוֹצֵאתָ בַּשּׁוּק סְפָרִים שְׁלָמִים כְּמוֹ שֶׁיֵּשׁ "יַלְקוּט יוֹסֵף" הוֹצֵאתָ 'יַלְקוּט נְחֶמְיָה', דָרַשְׁתָּ אֶת כָּל הָ"אֶתִים"! דָרַשְׁתָּ נָפְקָא מִינַּהּ לַהֲלָכוֹת! חִדַּשְׁתָּ הֲלָכוֹת לֹא דְּרָשׁוֹת מוּסַר! הוֹצֵאתָ הָלְכָה אֲנִי צָרִיךְ לְכַבֵּד אֶת חַמּוֹתִי אֲנִי צָרִיךְ לְכַבֵּד אֶת הַבַּעַל הַשֵּׁנִי שֶׁל אִמָּא כְּמוֹ שֶׁאֲנִי מְכַבֵּד אֶת אַבָּא שֶׁלִּי! אַתָּה דָרַשְׁתָּ אֶת זֶה מַה עִם כָּל זֶה? עָנָה לָהֶם "כְּשֵׁם שֶׁקִּבַּלְתִּי שָׂכָר עַל הַדְּרִישָׁה כָּךְ אֲקַבֵּל שָׂכָר עַל הַפְּרִישָׁה (שֶׁאֲנִי חוֹזֵר בִּי מִכָּל פֵּרוּשַׁי)".

מַה הַפֵּרוּשׁ? הֲרֵי הַטַּעַם שֶׁבִּגְלָלוֹ דָּרַשׁ מִלְּכַתְּחִלָּה אֶת כָּל הָ"אֶתִים" הָיָה עֲבוּר כְּבוֹד שָׁמַיִם שֶׁלֹּא יַחְשְׁבוּ שֶׁיֵּשׁ מִלָּה מְיֻתֶּרֶת בַּתּוֹרָה. אָז מַדּוּעַ פָּרַשׂ? גַּם בִּגְלַל כְּבוֹד שָׁמַיִם שֶׁלֹּא לוֹמַר שֶׁצָּרִיךְ לִירָא מִמִּישֶׁהוּ כְּמוֹ שֶׁאֲנִי יָרֵא מֵה' יִתְבָּרַךְ. אָז כֵּיוָן שֶׁזֶּה אוֹתוֹ הַטַּעַם לַדְּרִישָׁה וְלַפְּרִישָׁה הוּא יְקַבֵּל אֶת אוֹתוֹ שָׂכָר.

וְאָז מַמְשִׁיכָה הַגְּמָרָא וְאוֹמֶרֶת: "עַד שֶׁבָּא רַבִּי עֲקִיבָא וְדָרַשׁ 'אֶת' לְרַבּוֹת תַּלְמִידֵי חֲכָמִים". מַה זֹאת אוֹמֶרֶת עַד שֶׁבָּא רַבִּי עֲקִיבָא וְדָרַשׁ? וְכִי רַבִּי נְחֶמְיָה הָעַמְסוֹנִי לֹא יָכוֹל הָיָה לִדְרוֹשׁ אֶת הַדְּרָשָׁה הַזּוֹ? הֲרֵי הוּא הִקְדִּישׁ אֶת כָּל הַחַיִּים שֶׁלּוֹ לְרַבּוֹת אֶת כָּל הָ"אֶתִים" שֶׁבַּתּוֹרָה. אִם הוּא הָיָה חוֹשֵׁב שֶׁהַמִּלָּה "אֶת" פֵּרוּשָׁהּ לְרַבּוֹת תַּלְמִידֵי חֲכָמִים הוּא הָיָה אוֹמֵר אֶת זֶה בְּעַצְמוֹ. הוּא צָרִיךְ שֶׁיָּבוֹא רַבִּי עֲקִיבָא וְיִדְרֹשׁ אֶת הַפֵּרוּשׁ הַזֶּה? וְאִם הוּא הֶעְדִּיף לָקַחַת אֶת כָּל הַמִּפְעָל חַיִּים שֶׁלּוֹ וְלִגְנֹז אוֹתוֹ רַק כְּדֵי לֹא לִדְרוֹשׁ אֶת הַדְּרָשָׁה הַזּוֹ אָז מַה אַתָּה בָּא וְדוֹרֵשׁ? מִי אָמַר לְךָ שֶׁכְּבוֹד תַּלְמִידֵי חֲכָמִים כָּזֶה חָשׁוּב עַד שֶׁנֹּאמַר שֶׁשָּׁקוּל הַדָּבָר לִירָא מִתַּלְמִידֵי חֲכָמִים כְּמוֹ לִירָא מֵה'?! הֵיכָן נִשְׁמַע כַּדָּבָר הַזֶּה?

אָנוּ תָּמִיד אוֹמְרִים שֶׁתַּלְמִידֵי חֲכָמִים מַרְבִּים שָׁלוֹם בָּעוֹלָם, שֶׁתַּלְמִידֵי חֲכָמִים בּוֹנִים אֶת הָעוֹלָם כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בַּגְּמָרָא (ברכות סד.) עַל הַפָּסוּק "וְרַב שְׁלוֹם בָּנָיִךְ" (יְשַׁעְיָהוּ נד, יג): "אַל תִּקְרִי בָּנַיִךְ אֶלָּא בּוֹנַיִךְ" אָנוּ אוֹמְרִים שֶׁתַּלְמוּד תּוֹרָה כְּנֶגֶד כֻּלָּם וְעַל שְׁלוֹשָׁה דְּבָרִים הָעוֹלָם עוֹמֵד וְאֶחָד מֵהֶם זוֹ הַתּוֹרָה וְכֵן הָלְאָה. הַכֹּל טוֹב וְיָפֶה אֲבָל לְהַשְׁווֹת מוֹרָא תַּלְמִיד חֲכַם לְמוֹרָא שָׁמַיִם? מֵהֵיכָן רַבִּי עֲקִיבָא שָׁאַב אֶת חִדּוֹשׁוֹ? וְעוֹד שׁוֹאֲלִים מַדּוּעַ כָּתוּב: "עַד שֶׁבָּא רַבִּי עֲקִיבָא וְדָרַשׁ"? מֵהֵיכָן בָּא? צָרִיךְ לוֹמַר: "עַד שֶׁרַבִּי עֲקִיבָא דָּרַשׁ" מַדּוּעַ כָּתוּב "בָּא"?

אַחַת מִמִּדּוֹת הַלִּמּוּד בַּתּוֹרָה הִיא דִּין "גְּזֵרָה שָׁוָה". רַבָּנָן קִבְּלוּ מַאֲגַר מִלִּים שֶׁעוֹשִׂים עִמָּן גְּזֵרָה שָׁוָה. כְּלוֹמַר כָּתוּב בְּמָקוֹם אֶחָד דִּין מְפֹרָשׁ וּבְמָקוֹם אֶחָד דִּין סָתוּם וְיֵשׁ מִלָּה זֵהָה מִתּוֹךְ אוֹתוֹ מַאֲגַר דּוֹרְשִׁים גְּזֵרָה שָׁוָה לְהַעֲתִיק אֶת הַדִּין מֵהַמְפֹרָשׁ לַסָּתוּם.

לְדֻגְמָא אִם בְּמָקוֹם אֶחָד בַּתּוֹרָה כְּתוּבָה הַמִּלָּה "הָעֵדָה" וּבְמָקוֹם אַחֵר גַּם כְּתוּבָה הַמִּלָּה "הָעֵדָה" אָז אִם בְּמָקוֹם אֶחָד הַכַּוָּנָה בַּמִּלָּה "הָעֵדָה" לַעֲשָׂרָה אֲנָשִׁים אָז אֲנִי אַעֲתִיק אֶת הַדִּין לַמָּקוֹם הַשֵּׁנִי שֶׁגַּם צָרִיךְ עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים וְכֵן עַל זוֹ הַדֶּרֶךְ. אֲבָל יֵשׁ מָקוֹם אֶחָד שֶׁהַגְּמָרָא דּוֹרֶשֶׁת (ערובין נא.) מִלִּים לֹא דּוֹמוֹת "וְשָׁב הַכֹּהֵן" "וּבָא הַכֹּהֵן" לִגְזֵרָה שָׁוָה. שׁוֹאֶלֶת הַגְּמָרָא פֹּה כָּתוּב "שָׁב" וּפֹה כָּתוּב "בָּא"? עוֹנָה הַגְּמָרָא: "זוֹהִי בִּיאָה זוֹהִי שִׁיבָה", בִּשְׁבִיל גְּזֵרָה שָׁוָה "שָׁב" וּ"בָא" זֶה אוֹתוֹ דָּבָר.

מִמֵּילָא לְעִנְיָנֵנוּ, כְּשֶׁאֲנִי אוֹמֵר: "עַד שֶׁבָּא רַבִּי עֲקִיבָא וְדָרַשׁ" הַכַּוָּנָה בְּמִלִּים אֲחֵרוֹת "עַד שֶׁשָּׁב רַבִּי עֲקִיבָא וְדָרַשׁ". מֵהֵיכָן שָׁב? מַה רָאָה רַבִּי עֲקִיבָא שֶׁיָּכוֹל הָיָה לִדְרוֹשׁ בְּמָקוֹם שֶׁרַבִּי נְחֶמְיָה הָעַמְסוֹנִי פָּחַד לִדְרוֹשׁ? וְלֹא רַק פַּחַד, אֶלָּא נְחֶמְיָה הָעַמְסוֹנִי הֶעְדִּיף לִגְנֹז מִפְעָל חַיִּים וְלֹא לוֹמַר חִדּוּשׁ זֶה?!

הַתְּשׁוּבָה נִמְצֵאת בַּגְּמָרָא (חגיגה יד:) שָׁם מְסֻפָּר עַל אַרְבָּעָה שֶׁנִּכְנְסוּ לַפַּרְדֵּס, הַכַּוָּנָה שֶׁהֵם עֲלוּ לְעוֹלָמוֹת עֶלְיוֹנִים. רַבִּי עֲקִיבָא אָסַף אִתּוֹ עוֹד שְׁלוֹשָׁה לַמַּסָּע אֶת שִׁמְעוֹן בֶּן זוֹמָא שִׁמְעוֹן בֶּן עַזַּאי וְ"אַחֵר".

בֶּן זוֹמָא וּבֶן עַזַּאי לֹא הֻסְמְכוּ לְרַבָּנוּת כִּי הֵם נִלְקְחוּ מִן הָעוֹלָם בְּגִיל צָעִיר עַל אַף חָרִיפוּתָם. שְׁנֵיהֶם גַּם לֹא הִתְחַתְּנוּ. הַגְּמָרָא אוֹמֶרֶת (יבמות סג:) שֶׁכְּשֶׁשָּׁאֲלוּ אֶת בֶּן עַזַּאי מַדּוּעַ הוּא אֵינוֹ עוֹסֵק בִּפְרִיָּה וּרְבִיָּה עָנָה: "וּמַה אֶעֱשֶׂה שֶׁנַּפְשִׁי חָשְׁקָה בַּתּוֹרָה אֶפְשָׁר לָעוֹלָם שֶׁיִּתְקַיֵּם עַל יְדֵי אֲחֵרִים", כְּלוֹמַר הוּא עָמָל בַּתּוֹרָה בְּדַרְגָּה כָּזוֹ שֶׁהָיָה פָּטוּר מִפִּרְיָהּ וּרְבִיָּה! מִצְוָה שֶׁלְּאַף אֶחָד אַחֵר אֵין רְשׁוּת לִיבַטֵּל מִמֶּנָּה אֲפִילוּ לְחִזְקִיָּה הַמֶּלֶךְ שֶׁהָיָה רָאוּי לִהְיוֹת מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ! תָּבִינוּ בְּאֵיזוֹ דֵּרְגָה הֵם הָיוּ. "אַחֵר" זֶה אֱלִישָׁע בֶּן אֲבוּיָה שֶׁקִּלְקֵל וְיָרַד לְתַרְבּוּת רָעָה בְּעִקְבוֹת הַמַּסָּע הַזֶּה וּמֵאָז הַגְּמָרָא לֹא נָקְבָה בִּשְׁמוֹ וְכִנְּתָה אוֹתוֹ "אַחֵר".

כֻּלָּם מַתְחִילִים אֶת הַסִּפּוּר שֶׁלָּהֶם בַּפַּרְדֵּס. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹסֵף אֶת שְׁלוֹשֶׁת הָאֲחֵרִים וְאוֹמֵר לָהֶם: "הַקְשִׁיבוּ, אֲנִי אוֹמֵר מִסְפַּר שֵׁמוֹת קְדוֹשִׁים וַאֲנַחְנוּ כֻּלָּנוּ נַעֲלֶה לְעוֹלָמוֹת עֶלְיוֹנִים. בָּעוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים כָּל מַה שָׁאַתָּה רוֹאֶה נִכְנַס לָרֹאשׁ לֹא כְּמוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה. בָּעוֹלָם הַזֶּה אֲנַחְנוּ מֻגְבָּלִים בַּגּוּף שֶׁלָּנוּ יֵשׁ גְּבוּל כַּמָּה מֵידַע אַתָּה יָכוֹל לִקְלֹט. בָּעוֹלָם הָעֶלְיוֹן אֵין גְּבוּל. אַתָּה לֹא צָרִיךְ לִלְמֹד רַק מִסְתַּכֵּל וְהַכֹּל מוּבָן! הַכֹּל נִכְנַס לְתוֹךְ הַמֹּחַ! אַךְ כֵּיוָן שֶׁאֲנַחְנוּ עוֹלִים לָעוֹלָם הַבָּא מִתּוֹךְ הָעוֹלָם הַזֶּה, אֲנַחְנוּ עֲדַיִן מֻגְבָּלִים. אִם אֲנַחְנוּ נִסְתַּכֵּל וְנִפְזוֹל לַצְּדָדִים אֲנַחְנוּ נִפָּגַע. אָז אֲנַחְנוּ הוֹלְכִים יָשָׁר, לֹא לְהִסְתַּכֵּל לַצְּדָדִים"!

שְׁלוֹשֶׁת הָאֲחֵרִים לֹא שָׁמְעוּ לְרַבִּי עֲקִיבָא, וְלָכֵן הוּא הַיָּחִיד שֶׁיָּצָא לְלֹא פֶּגַע. עַל בֶּן זוֹמָא כָּתוּב שֶׁהֵצִיץ וְנִפְגַּע עַל בֶּן עַזַּאי כָּתוּב שֶׁהֵצִיץ וּמֵת וְעַל "אַחֵר" כָּתוּב שֶׁקִּצֵּץ בַּנְּטִיעוֹת. מַה הַפֵּרוּשׁ? בֶּן עַזַּאי שֶׁעָלָה לְמַעְלָה רָאָה מַרְאֵה גָּדוֹל. הוּא הִבִּיט הַצִּדָּה וְרָאָה אֶת הַשְּׁכִינָה! מִיַּד יָצְאָה נִשְׁמָתוֹ וּמֵת בַּמָּקוֹם.

מַדּוּעַ? כָּתוּב בַּגְּמָרָא (מועד קטן כט.) שֶׁיֵּשׁ שְׁנֵי סוּגֵי מִיתָה יֵשׁ מִיתָה אַחַת לַצַּדִּיקִים וְיֵשׁ מִיתָה אַחַת לְבֵינוֹנִיים וּרְשָׁעִים. הַמִּיתָה שֶׁל בֵּינוֹנִיִּים וּרְשָׁעִים שֶׁהִיא מִיתָה שֶׁל רוֹב בְּנֵי הָאָדָם הִיא עַל יְדֵי מַלְאַךְ הַמָּוֶת. הוּא מִתְגַּלֶּה אֶל הָאָדָם שְׁנִיָּה לִפְנֵי פְּטִירָתוֹ אֲזַי הוּא מוֹפִיעַ מוּלוֹ בִּמְלֹא הֲדָרוֹ, הַבֵּן אָדָם נִבְהַל פּוֹתֵחַ אֶת הַפֶּה וּמַלְאַךְ הַמָּוֶת שׁוֹלֵף אֶת חַרְבּוֹ וּמוֹרִיק שְׁתֵּי טִפּוֹת מָוֶת לְתוֹךְ פִּיו שֶׁל הָאָדָם! זֶה מַה שֶׁהוֹרֵג אוֹתוֹ! זֶה גַּם מַה שֶׁמַּרְקִיב לוֹ אֶת הַגּוּף.

הַנְּשָׁמָה עַצְמָהּ עֲדַיִן לֹא רוֹצָה לַעֲזֹב אֶת הַגּוּף כִּי הִיא אוֹהֶבֶת מְאֹד מְאֹד אֶת הָעוֹלָם הַזֶּה. אֵלֶּה יִסּוּרִים קָשִׁים לִנְשָׁמָה כָּזוֹ לַעֲזֹב אֶת הַגּוּף. מְתָאֶרֶת הַגְּמָרָא (שם, כט.) אֶת הַקֹּשִׁי כְּמִקְרֵה בּוֹ לוֹקְחִים תֹּרֶן שֶׁל סְפִינָה עוֹשִׂים בַּתֹּרֶן חוֹר וּמַעֲבִירִים חֶבֶל בְּדִיּוּק בְּעֹבִי הַחוֹר וְעוֹד קוֹשְׁרִים קֶשֶׁר חָזָק מִסָּבִיב בַּצַּד הַשֵּׁנִי שֶׁהוּא יוֹתֵר גָּדוֹל מֵהַחוֹר, וְעַכְשָׁו תִּמְשֹׁךְ אֶת הַחֶבֶל הַחוּצָה. כְּמוֹ שֶׁקָּשֶׁה לְהוֹצִיא אֶת הַחֶבֶל הַזֶּה כָּכָה קָשֶׁה לַנְּשָׁמָה הַיּוֹצֵאת מֵהַגּוּף!

לְעֻמַּת זֹאת לַצַּדִּיק יֵשׁ מִיתַת נְשִׁיקָה מִלְּשׁוֹן הַשָּׁקָה. כְּמוֹ שֶׁמַּשִּׁיקִים מַיִם לַמִּקְוֶה הַכַּוָּנָה לִנְגִיעָה בִּלְבַד בִּנְקֻדָּה מְסֻיֶּמֶת. כָּךְ בָּאָה הַשְּׁכִינָה וְיוֹרֶדֶת אֶל פְּנֵי הַצַּדִּיק וּמְשִׁיקָה לָאַף שֶׁלּוֹ מִשָּׁם הַנְּשִׁימָה שֶׁלּוֹ. הַצַּדִּיק פּוֹקֵחַ אֶת הָעֵינַיִם וְהוּא רוֹאֶה אֶת הַשְּׁכִינָה מֵעָלָיו. אֵיךְ שֶׁהוּא רוֹאֶה שֶׁהַשְּׁכִינָה נוֹגַעַת בּוֹ הַנְּשָׁמָה שֶׁלּוֹ מֵרֹב שֶׁהִיא חוֹשֶׁקֶת לְהִדַּבֵּק בַּשְּׁכִינָה יוֹצֵאת דֶּרֶךְ הַחֹטֶם מִחוּץ לַגּוּף וְנִדְבֶּקֶת לַשְּׁכִינָה וְהוּא מֵת בִּשְׁנִיָּה אַחַת! הַגְּמָרָא מְדַמָּה (שם, כח.) אֶת יְצִיאַת נִשְׁמַת הַצַּדִּיק לִשְׁלִיפַת שְׂעָרָה מִכּוֹס שֶׁל חָלָב מִיַּד וּבְלִי כְּאֵבִים בְּלִי סֵבֶל.

בֶּן עַזַּאי רָאָה אֶת הַשְּׁכִינָה בְּאוֹתוֹ רֶגַע הַנְּשָׁמָה שֶׁלּוֹ יָצְאָה מִתּוֹכוֹ, נִפְרְדָה מֵהַגּוּף וְנִדְבְּקָה לַשְּׁכִינָה! בֶּן עַזַּאי כְּבָר לֹא יָצָא מֵהַפַּרְדֵּס! בֶּן זוֹמָא שֶׁהֵצִיץ לַצְּדָדִים נֶחֱשַׂף בְּבַת אַחַת לְכָל כָּךְ הַרְבֵּה מֵידַע שֶׁנִּכְנַס לוֹ בְּבַת אַחַת לָרֹאשׁ, הִשְׁתַּבְּשָׁה עָלָיו דַּעְתּוֹ. זֶה נִקְרָא הֵצִיץ וְנִפְגַּע (מהרש"א, שם).

"אַחֵר" שֶׁהֵצִיץ קִצֵּץ בַּנְּטִיעוֹת כְּלוֹמַר כָּפַר בָּעִקָּר. מָה רָאָה אֱלִישָׁע בֶּן אֲבוּיָה שֶׁקִּצֵץ בַּנְּטִיעוֹת? מְדֻבָּר בְּתַלְמִיד חָכָם עָצוּם בְּסֵדֶר גֹּדֶל שֶׁל רַבִּי עֲקִיבָא!

מְדֻבָּר בְּרַבּוֹ שֶׁל רַבִּי מֵאִיר בָּעַל הַנֵּס! אַחֲרֵי שֶׁרַבִּי עֲקִיבָא נִפְטַר, רַבִּי מֵאִיר הִמְשִׁיךְ לִלְמֹד מְ"אַחֵר" כִּי הָיוּ לְ"אַחֵר" יְדִיעוֹת בַּתּוֹרָה שֶׁלֹּא הָיוּ לְאַף אֶחָד אַחֵר עֲלֵי אֲדָמוֹת חוּץ מֵרַבִּי עֲקִיבָא! וְכֵיוָן שֶׁאֵין סְפָרִים הַכֹּל רַק עוֹבֵר מֵרַב לְתַלְמִיד בְּעַל פֶּה אִם הוּא לֹא הָיָה נִדְבַּק בְּ"אַחֵר" חֲצִי מֵהַתּוֹרָה בְּעַל פֶּה שֶׁאֲנַחְנוּ מַכִּירִים הָיְתָה הוֹלֶכֶת לְאִבּוּד! תִּרְאוּ כַּמָּה מֵידַע הָיָה לוֹ, אֵיזֶה תַּלְמִיד חָכָם עָצוּם הָיָה! אָז אֵיךְ קִלְקֵל?

הַגְּמָרָא מְנַסָּה לְשַׁחְזֵר אֶת הֶעָבָר שֶׁלּוֹ מֵהַהַתְחָלָה, מֵהֵיכָן הִתְחִיל הַפְּגָם? יֵשׁ אוֹמְרִים (חגיגה טו:) שֶׁהַפְּגָם שֶׁלּוֹ הִתְחִיל שֶׁמּוּזִיקָה יְוָנִית לֹא פָּסְקָה מִפִּיו כְּלוֹמַר הָיָה פָתוּחַ לְהַשְׁפָּעוֹת תַּרְבּוּתִיוֹת זָרוֹת. הוּא הָיָה גַּם אִישׁ הָעוֹלָם הַגָּדוֹל לֹא רַק תּוֹרָה. יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁרָאוּ סְפָרִים 'חִיצוֹנִיִּים' שֶׁנָּפְלוּ מִיָּדָיו בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ כְּמוֹ כִּתְבֵי פִילוֹסוֹפְיָה שֶׁהָיָה קוֹרֵא.

יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁהוּא רָאָה מַרְאוֹת שֶׁלֹּא הֵבִין שֶׁהִטְעוּ אוֹתוֹ. הַגְּמָרָא בְּקִדּוּשִׁין (לט:) אוֹמֶרֶת שֶׁיֵּשׁ לָנוּ שְׁתֵּי מִצְווֹת בְּכָל הַתּוֹרָה שֶׁגִּלּוּ לָנוּ מִשְּׂכָרָן מִצְוַת שִׁלּוּחַ הַקֵּן (דברים כב, ז) שָׁם נֶאֱמַר "וְהַאֲרַכְתָּ יָמִים" וּמִצְוַת כִּבּוּד אַב וָאֵם (שמות כ, יא) שָׁם נֶאֱמַר "לְמַעַן יַאֲרִכוּן יָמֶיךָ", וְהִנֵּה "אַחֵר" רָאָה אַבָּא שֶׁשָּׁלַח אֶת הַיֶּלֶד שֶׁלּוֹ לַעֲשׂוֹת שִׁלּוּחַ הַקֵּן וּלְהָבִיא לוֹ אֶת הַבֵּיצִים וְאָז הַיֶּלֶד עָלָה עַל סֻלָּם וְנָפַל וּמֵת! הוּא גַּם שָׁלִיחַ מִצְוָה שֶׁלֹּא אָמוּר לְהִפָּגַע וְעוֹד שֶׁהוּא עוֹסֵק בְּאוֹתוֹ רֶגַע בִּשְׁתֵּי מִצְווֹת שֶׁשָּׂכַר שְׁתֵּיהֶן הוּא אֲרִיכוּת יָמִים, כֵּיצַד יִתָּכֵן שֶׁנָּפַל וּמֵת?

הַגְּמָרָא דָּרְשָׁה וְהִסְבִּירָה שֶׁהַכַּוָּנָה בְּ"יַאֲרִכוּן יָמֶיךָ" זֶה בָּעוֹלָם שֶׁכֻּלּוֹ אָרוֹךְ בָּעוֹלָם הַבָּא וְלֹא בָּעוֹלָם הַזֶּה. אֲבָל "אַחֵר" טָעָה בָּזֶה וְכָפַר.

יֵשׁ אוֹמְרִים (קידושין לט:) שֶׁהוּא רָאָה אֶת הַלָּשׁוֹן שֶׁל רַבִּי חֻצְפָּת הַתֻּרְגְּמָן נִגְרֶרֶת בְּבִזָּיוֹן בָּרְחוֹבוֹת. רַבִּי חֻצְפָּת הַתֻּרְגְּמָן הָיָה אֶחָד מֵעֲשָׂרָה הֲרוּגֵי מַלְכוּת שֶׁנִּרְצְחוּ עַל יְדֵי הָרוֹמָאִים הָרְשָׁעִים. הוּא נִשְׁחַט נֶחְתַּךְ לְאֵיבָרִים וְהֻשְׁלַךְ אֶל פַח הָאַשְׁפָּה! עָבַר אֵיזֶה חֲזִיר נָבָר בָּאַשְׁפָּה הוֹצִיא אֶת הַלָּשׁוֹן שֶׁלּוֹ וְגָרַר אוֹתָהּ בָּרְחוֹבוֹת! "אַחֵר" רָאָה זֹאת וְאָמַר זוֹ הַלָּשׁוֹן שֶׁקִּלְּסָה אֶת ה' יִתְבָּרַךְ וְדִבְּרָה דִּבְרֵי תּוֹרָה? הַזֶּה סוֹפָהּ? זוֹ תּוֹרָה וְזוֹ שְׂכָרָהּ?

בַּיְּרוּשַׁלְמִי כָּתוּב (חגיגה פ"ב ה"א) שֶׁמִּלְּכַתְּחִלָּה עוֹד לִפְנֵי שֶׁהוּא נוֹלָד הִשְׁתַּבֵּשׁ הַכֹּל כְּשֶׁפַּעַם אַחַת אִמּוֹ עָבְרָה לְיַד בֵּית עֲבוֹדָה זָרָה וְהָרֵיחַ שֶׁל תִּקְרֹבֶת עֲבוֹדָה זָרָה נִכְנַס בִּנְחִירֵיהַ וּפִּעְפֵּעַ בְּדָמוֹ שֶׁל הָעֻבָּר!

עוֹד מוּבָא שָׁם שֶׁבִּבְרִית הַמִּלָּה שֶׁלּוֹ, אֲבוּיָה אָבִיו שֶׁל אֱלִישָׁע שֶׁהָיָה אִישׁ עֲסָקִים גָּדוֹל הִזְמִין אֶת כָּל הַמִּי וּמִי שֶׁל יְרוּשָׁלַיִם. בֵּין הַשְּׁאָר הִזְמִין גַּם אֶת רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְרִבִּי אֱלִיעֶזֶר, וְשָׂם אוֹתָם בְּבַיִת נִפְרָד מִשְּׁאָר הָאוֹרְחִים. הֵם יָשְׁבוּ וְדִבְּרוּ דִּבְרֵי תּוֹרָה וְהֵם הָיוּ תַּנָּאִים קְדוֹשִׁים אָז יָרְדָה אֵשׁ מֵהַשָּׁמַיִם וְהִקִּיפָה לָהֶם אֶת הַשֻׁלְחָן! רָאָה אֶת זֶה אֲבוּיָה וְכָעָס, מָה זֶה? שׂוֹרְפִים לִי אֶת הַבַּיִת? הָלַךְ לִצְעֹק עֲלֵיהֶם וּפִתְאוֹם הוּא רוֹאֶה שֶׁזּוֹ לֹא שְׂרֵפָה, זוֹ אֵשׁ אַחֶרֶת!

אָמְרוּ לוֹ זוֹ אֵשׁ הַתּוֹרָה! כְּשֶׁמְּדַבְּרִים דִּבְרֵי תּוֹרָה בְּרָמָה כָּזוֹ אֲזַי יֵשׁ שִׂמְחָה בַּשָּׁמַיִם כְּמוֹ בִּזְמַן מַתָּן תּוֹרָה שֶׁנִּתְּנָה אָז בְּאֵשׁ וְזוֹ הָאֵשׁ שָׁאַתָּה רוֹאֶה! אָמַר אֲבוּיָה זֶה כְּבוֹד הַתּוֹרָה? אִם כָּכָה אֲנִי מַקְדִּישׁ אֶת הַבֵּן שֶׁלִּי לַתּוֹרָה! כְּלוֹמַר אֲבוּיָה לֹא הִקְדִּישׁ אֶת בְּנוֹ לְשֵׁם שָׁמַיִם אֶלָּא לְשֵׁם כָּבוֹד.

כָּל הַסִּבּוֹת הַלְלוּ הִוּוּ רַק אֶת הָרֶקַע לַנְּפִילָה אֲבָל מָה הִפִּיל אֶת אֱלִישָׁע בֶּן אֲבוּיָה? הַתְּשׁוּבָה נִמְצֵאת בַּסִּפּוּר שֶׁלָּנוּ בַּפַּרְדֵּס. אֱלִישָׁע בֶּן אֲבוּיָה עוֹלֶה לְמַעְלָה כְּשֶׁהוּא יוֹדֵעַ שֶׁמַּלְכוּת דִרְקִיעָא כְּמַלְכוּת דְּאַרְעָא, כְּלוֹמַר מַלְכוּת הָאָרֶץ וּמַלְכוּת הַשָּׁמַיִם עוֹבְדוֹת עַל אוֹתוֹ עִקָּרוֹן. בְּמַלְכוּת הָאָרֶץ הַשַּׁיֶּכֶת לְבֵית דָּוִד כְּשֶׁבָּאִים לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ הֲרֵי שֶׁבָּעֲזָרָה יָכוֹל לָשֶׁבֶת רַק הַמֶּלֶךְ, זֶרַע לְבֵית דָּוִד. כָּל הַשְּׁאָר אֲפִילוּ הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל כֻּלָּם עוֹמְדִים. רַק לְמֶלֶךְ בֵּית דָּוִד מֻתָּר לָשֶׁבֶת. כָּךְ גַּם בָּעוֹלָם הָעֶלְיוֹן בַּמַּלְכוּת שֶׁל ה' יִתְבָּרַךְ רַק ה' "יוֹשֵׁב" כָּל הַשְּׁאָר עוֹמְדִים.

וְהִנֵּה אֱלִישָׁע בֶּן אֲבוּיָה מִסְתַּכֵּל הַצִּדָּה וְהוּא רוֹאֶה אֶת מָטַ"ט שַׂר הַפָּנִים שֶׁזֶּה אֶחָד הַמַּלְאָכִים הַבְּכִירִים בְּיוֹתֵר יוֹשֵׁב וְכוֹתֵב. מָה הוּא כּוֹתֵב? גְּזֵרוֹת טוֹבוֹת לְעָם יִשְׂרָאֵל. אֲבָל יוֹשֵׁב? אוֹמֵר אֱלִישָׁע בֶּן אֲבוּיָה לְעַצְמוֹ: מָה זֶה? אֵיךְ הוּא יוֹשֵׁב? אֵיךְ יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁיֵּשׁ יְשִׁיבָה כָּאן חוּץ מִלְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא? מָה יֵשׁ שְׁתֵּי רְשׁוּיוֹת? מִיַּד כָּפַר בָּעִקָּר!

אוֹמֶרֶת הַגְּמָרָא (חגיגה טו.) שֶׁהֶעֱנִישׁוּ אֶת מָטַ"ט שַׂר הַפָּנִים אָמְרוּ לוֹ בִּגְלַל שָׁאַתָּה יָשַׁבְתָּ אֲפִילוּ שֶׁזֶּה הָיָה בִּרְשׁוּת (כִּי לְלֹא רְשׁוּת הוּא לֹא הָיָה יוֹשֵׁב, שֶׁאֵין יְשִׁיבָה אֵצֶל ה' יִתְבָּרַךְ) וַאֲפִילוּ שֶׁהַיְשִׁיבָה הָיְתָה לְצֹרֶךְ כְּתִיבַת גְּזֵרוֹת טוֹבוֹת עַל עַם יִשְׂרָאֵל כֵּיוָן שֶׁיָּשַׁבְתָּ וְיָצַרְתָּ בְּכָךְ בִּלְבּוּל לֶאֱלִישָׁע בֶּן אֲבוּיָה שֶׁמֵּהַבִּלְבּוּל הַזֶּה הוּא יָצָא וְכָפַר בַּכֹּל מַגִּיעַ לְךָ מַלְקוֹת! וְהִכּוּ אוֹתוֹ 60 מַלְקוֹת שֶׁל פֻּלְסָא דְּנוּרָא[1] מַכּוֹת שֶׁל אֵשׁ!

עַל מָה הִלְקוּ אוֹתוֹ 60 מַלְקוֹת? עַל שֶׁלֹּא עָמַד לִפְנֵי תַּלְמִיד חָכָם! אַתָּה שַׂר הַפָּנִים אָמְנָם אַתָּה כּוֹתֵב גְּזֵרוֹת טוֹבוֹת לְעָם יִשְׂרָאֵל וְאַתָּה יוֹשֵׁב בִּרְשׁוּת שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֲבָל אַתָּה רוֹאֶה תַּלְמִיד חָכָם נִכְנַס, אֲפִילוּ אֶחָד כָּזֶה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מוּזִיקָה יְוָנִית אֲפִילוּ אֶחָד שֶׁיֵּשׁ לוֹ סְפָרִים חִיצוֹנִיִּים, אַתָּה רוֹאֶה תַּלְמִיד חָכָם אַתָּה צָרִיךְ לָקוּם וְלַעֲמֹד! הֵיכָן הַכָּבוֹד לְתַלְמִידֵי חֲכָמִים? הִלְקוּ אוֹתוֹ! מִי רָאָה אֶת זֶה? רַבִּי עֲקִיבָא. הוּא נִדְהָם.

עַל זֶה אָמְרָה הַגְּמָרָא שֶׁכְּשֶׁהִגִּיעַ רַבִּי נְחֶמְיָה הָעַמְסוֹנִי לִדְרוֹשׁ אֶת הַמִּלָּה "אֶת" בַּפָּסוּק "אֶת ה' אֱלֹקֶיךָ תִּירָא" (דברים ו, יג) פָּרַשׂ, עַד שֶׁבָּא רַבִּי עֲקִיבָא וְדָרַשׁ "אֶת" לְרַבּוֹת תַּלְמִידֵי חֲכָמִים! מֵהֵיכָן בָּא רַבִּי עֲקִיבָא? כְּלוֹמַר מֵהֵיכָן שָׁב רַבִּי עֲקִיבָא (שֶׁהֲרֵי "בָּא" וְ"שָׁב" מִתְחַלְּפוֹת)? מֵהַפַּרְדֵּס! הוּא רָאָה בָּעֵינַיִם שֶׁלּוֹ אֶת מָה שֶׁנְּחֶמְיָה הָעַמְסוֹנִי לְעוֹלָם לֹא הָיָה מַשִּׂיג בְּשִׂכְלוֹ.

כָּל "הָאֶתִים" שֶׁדָּרַשׁ רַבִּי נְחֶמְיָה הָעַמְסוֹנִי אֶת כֻּלָּם הוּא דָּרַשׁ מִסְּבָרָא הַמִּלָּה "אֶת" בָּאָה לְרַבּוֹת שֶׁכְּשֵׁם שָׁאַתָּה מְכַבֵּד אֶת אָבִיךָ הֶגְיוֹנִי שֶׁתְּכַבֵּד גַּם אֶת חָמִיךָ אֶת אָחִיךָ הַגָּדוֹל. כָּל "הָאֶתִים" שֶׁלּוֹ הֶגְיוֹנִיִּים מִבְּחִינַת הַשֵּׂכֶל. מִבְּחִינָה זוֹ אֵין אַף אֶחָד שֶׁהַמּוֹרָא מִמֶּנּוּ שָׁוֶה לְמוֹרָא מֵה'.

גַּם רַבִּי עֲקִיבָא לֹא הָיָה מְחַדֵּשׁ חִדּוּשׁ זֶה מִשִּׂכְלוֹ. אֶלָּא שֶׁהוּא רָאָה אֶת זֶה בְּעֵינָיו! הוּא רָאָה שֶׁלּוֹקְחִים אֶת שַׂר הַפָּנִים וּמַלְקִים אוֹתוֹ כִּי הוּא לֹא עָמַד לִפְנֵי תַּלְמִיד חָכָם! לָכֵן הוּא זֶה שֶׁדָּרַשׁ "אֶת ה' אֱלֹקֶיךָ תִּירָא" – "אֶת" לְרַבּוֹת תַּלְמִידֵי חֲכָמִים!

וּמַדּוּעַ דַּוְקָא רַבִּי עֲקִיבָא מִכָּל הָאֲנָשִׁים שֶׁבָּעוֹלָם זָכָה לִרְאוֹת אֶת זֶה? הַתְּשׁוּבָה הִיא כִּי הוּא עַצְמוֹ הָיָה עַם הָאָרֶץ עַד גִּיל 40 וּכְכָּזֶה הוּא עַצְמוֹ שָׂנָא תַּלְמִידֵי חֲכָמִים! כְּשֶׁאוֹמְרִים שֶׁרַבִּי עֲקִיבָא הָיָה עַם הָאָרֶץ עַד גִּיל 40. לֹא שֶׁהוּא הָיָה חַס וְשָׁלוֹם כּוֹפֵר וּפוֹרֵק עֹל אֶלָּא וַדַּאי שֶׁהוּא הֵנִיחַ תְּפִלִּין וְהוּא הִתְפַּלֵּל שָׁלוֹשׁ תְּפִלּוֹת בְּיוֹם וְהָלָךְ לְבֵית הַכְּנֶסֶת וְאִשְׁתּוֹ טָבְלָה בַּמִּקְוֶה, וְהוּא אָכַל כָּשֵׁר. רַק שֶׁהוּא לֹא לָמַד תּוֹרָה כִּי הוּא לֹא יָדַע קְרֹא וּכְתֹב. לְרֹב הַמִּצְווֹת בַּיּוֹם יוֹם הוּא לֹא הָיָה צָרִיךְ לָדַעַת קְרֹא וּכְתֹב הַתְּפִלּוֹת הָיוּ בְּעַל פֶּה (לֹא הָיוּ כּוֹתְבִים סִדּוּרִים כִּי זוֹ תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה שֶׁאָסוּר הָיָה לְהַעֲלוֹת עַל הַכְּתָב) הַכֹּל הָיָה בְּעַל פֶּה הַכֹּל! חוּץ מִלִּמּוּד תּוֹרָה. הֲרֵי כָּל הַתַּלְמוּד הוּא לְפָרֵשׁ אֶת הַתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְלָכֵן חֵלֶק מִלִּמּוּד תּוֹרָה זֶה גַּם לָשֶׁבֶת לִקְרֹא אֶת הַתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב זֶה גַּם לָשֶׁבֶת לִכְתֹּב אוֹתָהּ וְאֶת פְּסוּקֶיהָ, וְהוּא לֹא הָיָה יוֹדֵעַ אָז הוּא לֹא לָמַד לָכֵן הוּא שָׂנָא תַּלְמִידֵי חֲכָמִים.

מִכָּאן לְמֵדִים יְסוֹד גָּדוֹל אֵין יְהוּדִי שֶׁבֶּאֱמֶת שׂוֹנֵא תּוֹרָה אֵין יְהוּדִי שֶׁשּׂוֹנֵא תַּלְמִידֵי חֲכָמִים! אוֹ שֶׁהוּא אוֹהֵב תּוֹרָה וְתַלְמִידֵי חֲכָמִים אוֹ שֶׁהוּא לֹא יוֹדֵעַ מָה זֶה. כְּשֶׁהוּא לֹא יוֹדֵעַ מָה זֶה אָז יֵשׁ לוֹ כָּל מִינֵי דִּמְיוֹנוֹת מָה זֶה, הוּא שׂוֹנֵא אֶת הַדִּמְיוֹנוֹת הָאֵלֶּה! הוּא לֹא שׂוֹנֵא אֶת הַדָּת בֶּאֱמֶת אֶת הַתַּלְמִיד חָכָם בֶּאֱמֶת אֶת הַתּוֹרָה בֶּאֱמֶת, כִּי הוּא לֹא יוֹדֵעַ מָה זֶה! בָּרֶגַע שֶׁהוּא יֵדַע הוּא יֹאהַב אֶת זֶה! הוּא שׂוֹנֵא אֶת מָה שֶׁהוּא חוֹשֵׁב שֶׁזֶּה מָה שֶׁאָמְרוּ לוֹ. רַבִּי עֲקִיבָא לֹא יָדַע מָה זוֹ תּוֹרָה.

רַבִּי עֲקִיבָא הָיָה עַם הָאָרֶץ לֹא אָהַב תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁעוֹבְרִים לְיָדוֹ הָיָה מַרְגִּישׁ שֶׁהֵם מִתְנַשְּׂאִים עָלָיו, הָיָה מַרְגִּישׁ שֶׁהֵם חוֹשְׁבִים שֶׁהֵם יוֹתֵר טוֹבִים מִמֶּנּוּ! כָּךְ הוּא הִרְגִּישׁ וְהוּא נִפְגַּע. הוּא הָיָה אָדָם עִם מִדּוֹת זָהָב. וְכִי לָמָּה הִתְחַתְּנָה אִתּוֹ רָחֵל בִּתּוֹ שֶׁל כַּלְבָּא שָׂבוֹעַ כְּשֶׁאָבִיהָ הֶעָשִׁיר מְנַדֶּה אוֹתָהּ וְהִיא בּוֹחֶרֶת לִחְיוֹת בְּעֹנִי מַחְפִּיר עִם רוֹעֵה צֹאן שֶׁלֹּא יָדַע קְרֹא וּכְתֹב? כִּי אֲפִילוּ כְּשֶׁהוּא הָיָה עַם הָאָרֶץ הָיוּ לוֹ מִדּוֹת טוֹבוֹת מְאֹד. אֲבָל הוּא לֹא יָדַע מָה זוֹ תּוֹרָה אָז הוּא בַּז לְלוֹמְדֶיהָ, עַד שֶׁמִּשָּׁמַיִם זִכּוּ אוֹתוֹ לִלְמֹד, זִכּוּ אוֹתוֹ לְהַעֲרִיךְ וּלְהָבִין מָה זֶה תַּלְמִיד חָכָם.

אוֹתוֹ אֶחָד שֶׁאָמַר (פסחים מט:): "מִי יִתֵּן לִי תַּלְמִיד חָכָם וְאֶנְשָׁכֶנוּ כַּחֲמוֹר"[2] דַּוְקָא אוֹתוֹ זִכּוּ לִרְאוֹת שֶׁמַּלְקִים אֶת שַׂר הַפָּנִים בַּשָּׁמַיִם, הַמַּלְאָךְ הַיָּחִיד שֶׁמּוֹתַר לוֹ לָשֶׁבֶת חוּץ מֵהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא! וּמַדּוּעַ? כִּי הוּא לֹא עָמַד בִּפְנֵי תַּלְמִיד חָכָם! וְעוֹד אֵיזֶה תַּלְמִיד חָכָם? תַּלְמִיד חָכָם שֶׁיִּפּוֹל וִיקַצֵּץ בִּנְטִיעוֹת! עַד כְּדֵי כָּךְ כָּבוֹד לְתַלְמִיד חָכָם, אָז רַבִּי עֲקִיבָא יָרַד וְדָרַשׁ אֶת זֶה לְכֻלָּנוּ. כִּי דְּבָרִים שֶׁרוֹאִים מִשָּׁם לֹא רוֹאִים מִכָּאן.

כְּשֶׁנִּפְרַדְנוּ מֵעֲנָק שֶׁבָּעֲנָקִים הַגָּאוֹן הָרַב יוֹסֵף שָׁלוֹם אֶלְיָשִׁיב זָצוֹקָ"ל אָדָם בֶּן 102 הוּא נִטְמָן בְּעֶשֶׂר בַּלַּיְלָה, מֵעַל לְ-400 אֶלֶף אִישׁ יָצְאוּ לִרְאוֹת בִּקְבוּרָתוֹ! וְזֶה רַק גְּבָרִים כִּי הַנָּשִׁים לֹא יוֹצְאוֹת מֵהַבַּיִת, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים מה, יד): "כָּל כְּבוּדָּה בַת מֶלֶךְ פְּנִימָה". אָז אִם נְצָרֵף לְכָל אֶחָד אֶת אִשְׁתּוֹ שֶׁהָיְתָה יוֹצֵאת עִמּוֹ אִם הָיָה אֶפְשָׁר זֶה 800 אֶלֶף אִישׁ בְּעֶשֶׂר בַּלַּיְלָה, לַהַלְוָיָה שֶׁל אָדָם בֶּן 102! כְּשֶׁמָּרָן הָרַב עוֹבַדְיָה יוֹסֵף זָצוֹקָ"ל נִפְטַר וְנִקְבַּר בַּיּוֹם הִגִּיעוּ כִּמְעַט מִלְיוֹן אִישׁ לְמָה שֶׁהָיְתָה הַהַלְוָיָה הַגְּדוֹלָה בְּתוֹלְדוֹת יִשְׂרָאֵל.

תַּרְאוּ לִי מִישֶׁהוּ אֶחָד שֶׁהוּא לֹא תַּלְמִיד חָכָם שֶׁיִּזְכֶּה לְרֶבַע מֵהַכָּבוֹד הַזֶּה! זֶה כְּבוֹד הַתּוֹרָה זֶה כְּבוֹד תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁשָּׁקְדוּ כָּל יְמֵי חַיֵּיהֶם עַל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁתּוֹרָתָם אוּמָנוּתָם.

רַבִּי עֲקִיבָא הִגִּיעַ לְמָה שֶׁהִגִּיעַ לְלַמֵּד אוֹתָנוּ דָּבָר אֶחָד – הוּא הִתְחִיל בְּתוֹר עַם הָאָרֶץ! תַּלְמִידֵי חֲכָמִים אֲמִתִּיִּים לֹא נוֹלָדִים תַּלְמִידֵי חֲכָמִים הֵם בּוֹנִים אֶת עַצְמָם לִהְיוֹת תַּלְמִידֵי חֲכָמִים! וְגַם בַּדּוֹר שֶׁלָּנוּ יֵשׁ כָּאֵלֶּה וְלֹא רַק הַגָּאוֹן הָרַב אֶלְיָשִׁיב זָצוֹקָ"ל אֶלָּא גַּם אֲנָשִׁים שֶׁרָאִינוּ שֶׁיּוֹשְׁבִים אִתָּנוּ בְּבֵית כְּנֶסֶת וְהִתְפַּלְלוּ אִתָּנוּ וְנָתְנוּ לָנוּ אֵיזוֹ דְּרָשָׁה קְצָרָה בְּלֵיל שַׁבָּת וְאָמַרְנוּ "נֶחְמָד מְאֹד", וְלֹא הֵבַנּוּ אֵיזֶה תַּלְמִיד חָכָם עָצוּם הוֹלֵךְ בֵּינֵינוּ כְּאֶחָד הָאָדָם. וְגַם הֵם הִתְחִילוּ כָּמוֹנוּ, אָז שֶׁבֶּן אָדָם לֹא יִתְיָאֵשׁ אַף פַּעַם, שֶׁיֵּדַע מָה הוּא שָׁוֶה וּמָה הָעֵרֶךְ שֶׁל עַצְמוֹ! עִם רָצוֹן וּמַאֲמָץ גַּם הוּא יָכוֹל לִהְיוֹת תַּלְמִיד חָכָם!

וְאִם עָסְקִינַן בְּרַבִּי עֲקִיבָא וְרָאִינוּ לְאֵיזוֹ דַּרְגָּה הִגִּיעַ, בּוֹאוּ נִרְאֶה אֵיךְ נִפְטַר רַבִּי עֲקִיבָא. כֻּלָּנוּ מַכִּירִים אֶת הַסִּפּוּר הַמְּפֻרְסָם עַל עֲשֶׂרֶת הֲרוּגֵי מַלְכוּת. הָיוּ אֵלֶּה תַּנָּאִים קְדוֹשִׁים אֲשֶׁר בְּמִלָּה אַחַת יָכְלוּ לִשְׂרֹף אֶת כָּל מַלְכוּת רוֹמָא. כַּאֲשֶׁר נִגְזְרָה עֲלֵיהֶם מִיתָה מִיְּדֵי מַלְכוּת הָרִשְׁעָה, רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בֶּן אֱלִישָׁע הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל אָמַר שֵׁם קָדוֹשׁ וְעָלָה לַשָּׁמַיִם לִשְׁאוֹל מַדּוּעַ יֵשׁ אֶת הַגְּזֵרָה (רבינו בחיי, מקץ). אָמְרוּ לוֹ הַמַּלְאָכִים כִּי זֶה רְצוֹן ה'! עֲשָׂרָה יוּמְתוּ מִיתוֹת אַכְזָרִיּוּת לְתַקֵּן אֶת חֵטְא הַשְּׁבָטִים הַקְּדוֹשִׁים בָּנָיו שֶׁל יַעֲקֹב אָבִינוּ עַל שֶׁמָּכְרוּ אֶת יוֹסֵף לְעַבְדוּת.

שׁוֹאֲלִים מַדּוּעַ הָיוּ עֲשָׂרָה הֲרוּגֵי מַלְכוּת הֲרֵי רַק תִּשְׁעָה אַחִים הָיוּ מְעֹרָבִים שֶׁהֲרֵי רְאוּבֵן וּבִנְיָמִין לֹא הָיוּ בַּמְּכִירָה? עוֹנָה הַגְּמָרָא כִּי הָאַחִים צֵרְפוּ אֶת הַשְּׁכִינָה כְּנֶגְדָּם בְּסוֹד הַמְּכִירָה. זֹאת אוֹמֶרֶת שֶׁרַבִּי עֲקִיבָא הָיָה תִּקּוּן לַשְּׁכִינָה![3] אוֹתוֹ עַם הָאָרֶץ הִגִּיעַ לְדַרְגָּה שֶׁהוּא הַיָּחִיד שֶׁרָאוּי "לְתַקֵּן" אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כִּבְיָכוֹל! לְאֵיזוֹ דַּרְגָּה בֶּן אָדָם יָכוֹל לְהַגִּיעַ!

וְזֶה עִנְיַן פָּרָשַׁת קְרִיאַת שְׁמַע – הַמַּהוּת שֶׁל "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹקֵינוּ ה' אֶחָד" (דברים ו, ד). אוֹמֶרֶת הַגְּמָרָא (מנחות צט:) שֶׁגַּם אִם אָדָם קָרָא רַק קְרִיאַת שְׁמַע שַׁחֲרִית וְעַרְבִית קִיֵּם "לֹא יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה מִפִּיךָ וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה" (יהושע א, ח), מַסְפִּיק לִקְרֹא קְרִיאַת שְׁמַע בַּבֹּקֶר וּבָעֶרֶב. זֶה הַמְעַט שֶׁבַּמְּעַט שֶׁאָדָם הָאָנוּס בְּאֹנֶס גָּמוּר וְלֹא יָכוֹל לִלְמֹד עֲדַיִן יְקַיֵּם "וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה", וְכָךְ גַּם נִפְסַק לַהֲלָכָה בְּשֻׁלְחָן עָרוּךְ (או"ח רמו ס"א).

מַדּוּעַ פָּרָשַׁת "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל" נֶחְשֶׁבֶת לַמִּינִימוּם שֶׁל לִמּוּד הַתּוֹרָה שֶׁאָדָם חַיָּב בָּהּ? כִּי זוֹ כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ בְּמִשְׁפָּט אֶחָד. זוֹ כָּל הַמַּהוּת שֶׁלָּהּ. מִי שֶׁמַּפְנִים אֶת הַמַּשְׁמָעוּת שֶׁל הַפָּסוּק, חַי אֶת זֶה, הוּא יָכוֹל לְהַגִּיעַ לְדַרְגָּה שֶׁל תַּלְמִיד חָכָם אֲמִתִּי.

רַבִּי עֲקִיבָא הִגִּיעַ לִידֵי הֲבָנָה זוֹ עַל יְדֵי רַבּוֹ נַחוּם אִישׁ גַּמְזוֹ. הַגְּמָרָא מְסַפֶּרֶת עַל נַחוּם אִישׁ גַּמְזוֹ מַדּוּעַ הוּא נִקְרָא כָּךְ? יֵשׁ שֶׁאוֹמְרִים (רַבֵּנוּ חֲנַנְאֵל) שֶׁהוּא בָּא מִמְּקוֹם שֶׁנִּקְרָא גִּמְזוּ, וְיֵשׁ שֶׁאוֹמְרִים שֶׁבְּכָל זְמַן וְעַל כָּל מָה שֶׁקּוֹרֶה לוֹ הָיָה מֵגִיב בַּבִּטּוּי "גַּם זוֹ לְטוֹבָה".

הַגְּמָרָא מְסַפֶּרֶת (תענית כא.) כִּי פַּעַם הָיְתָה גְּזֵרָה עַל יִשְׂרָאֵל וַחֲכָמִים שָׁלְחוּ אֶת נַחוּם אִישׁ גַּמְזוֹ שֶׁהָיָה מְלֻמָּד בְּנִסִּים כְּדֵי שֶׁיְּפַיֵּס וִישַׁחֵד אֶת מַלְכוּת הָרִשְׁעָה. הֵם נָתְנוּ לוֹ תֵּבָה מְלֵאָה זָהָב וְיַהֲלוֹמִים תַּכְשִׁיטִים וּשְׁאָר מַחֲמַדִּים כְּדֵי לְשַׁחֵד אֶת הַקֵּיסָר שָׁלְחוּ אוֹתוֹ בִּידִיעָה כִּי הוּא הַתִּקְוָה הָאַחֲרוֹנָה שֶׁל עַם יִשְׂרָאֵל אָז הוּא אָמַר לְעַצְמוֹ "גַּם זוֹ לְטוֹבָה" וְיָצָא לַדֶּרֶךְ.

בַּדֶּרֶךְ הִגִּיעַ לְאֵיזֶה פֻּנְדָּק, וְהַבְּעָלִים הָרְשָׁעִים הֶחְלִיפוּ לוֹ אֶת כָּל הָאוֹצָרוֹת בַּלַּיְלָה וְשָׂמוּ לוֹ חוֹל בִּמְקוֹמָם. כְּשֶׁהוּא מַגִּיעַ לַקֵּיסָר, הַקֵּיסָר פּוֹתֵחַ רוֹאֶה חוֹל! זִלְזוּל בַּמַּלְכוּת! הוּא מִשְׁתּוֹלֵל 'נַהֲרֹג אוֹתְךָ! נַחֲמִיר אֶת הַגְּזֵרוֹת לְיִשְׂרָאֵל'! וְנַחוּם אִישׁ גַּמְזוֹ? 'גַּם זוֹ לְטוֹבָה'!

כֵּיצַד הוּא יָכוֹל לְהַגִּיד גַּם זוֹ לְטוֹבָה? הֲרֵי הוּא נִשְׁלַח לְהַצִּיל אוֹתָם! לֹא רַק שֶׁלֹּא הִצִּיל אוֹתָם, מַחְמִירִים אֶת הַגְּזֵרוֹת וְגַם עָלָיו גָּזְרוּ מִיתָה אֵיךְ הוּא אוֹמֵר גַּם זוֹ לְטוֹבָה?!

אָז הוֹפִיעַ אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא כְּשֶׁהוּא מִתְחַפֵּשׂ לָאֶחָד מִיּוֹעֲצֵי הַמֶּלֶךְ וְאָמַר לַקֵּיסָר "תִּשְׁמַע, הַיְּהוּדִים אֶחָד מֵאֲבוֹת אֲבוֹתֵיהֶם הָיָה אַבְרָהָם וּמְסַפְּרִים שֶׁהוּא הָיָה זוֹרֵק חוֹל וְזֶה הָפַךְ לְחִצִּים וְכָךְ הוּא נִצֵּחַ אַרְבָּעָה מְלָכִים! אוּלַי זֶה חוֹל שֶׁלּוֹ"? הִסְכִּים הַקֵּיסָר לְנַסּוֹת. לָקַח אֶת הַחוֹל לִמְדִינָה שֶׁלֹּא הִצְלִיחַ לִכְבּוֹשׁ שָׁלוֹשׁ שָׁנִים זָרַק אֶת הַחוֹל, הַחוֹל הָפַךְ לְחִצִּים וְהוּא כָּבַשׁ אֶת הַמְּדִינָה! שָׂמֵחַ מֵהַנִּצָּחוֹן הוּא נָתַן לְנָחוּם אִישׁ גַּמְזוֹ אוֹצָרוֹת חֲזָרָה שֶׁיִּקַּח בְּתֵבָתוֹ. וְנַחוּם אִישׁ גַּמְזוֹ? "גַּם זוֹ לְטוֹבָה".

לְבַסּוֹף חוֹזֵר נַחוּם אִישׁ גַּמְזוֹ דֶּרֶךְ הַפֻּנְדָּק שֶׁעָבַר בּוֹ בְּדַרְכּוֹ לַקֵּיסָר. הָרְשָׁעִים רָאוּ עוֹד פַּעַם שֶׁיֵּשׁ לוֹ יַהֲלוֹמִים וְאוֹצָרוֹת. שָׁאָלוּ אוֹתוֹ עַל מָה קִבֵּל אֶת כָּל הַכָּבוֹד וַעֲנָה לָהֶם שֶׁמַּה שֶׁלָּקַח מִכָּאן הֵבִיא לְשָׁם. מֵאַחַר וְהֶעָפָר שֶׁשָּׂמוּ לוֹ בַּתֵּבָה הָיָה מִתֵּל בַּיִת שֶׁלָּהֶם שֶׁחָרַב (בן יהוידע, שם) חָשְׁבוּ שֶׁיֵּשׁ סְגוּלָה בַּעֲפַר הַמְסֻיָּם הַזֶּה אָז הֵם פֵּרְקוּ אֶת כָּל הָאַכְסַנְיָה שֶׁלָּהֶם וְהֵבִיאוּ לַקֵּיסָר אַרְגָּזִים שְׁלֵמִים שֶׁל חוֹל. הֵם אָמְרוּ לוֹ זֶה מֵאוֹתוֹ סוּג שֶׁל נַחוּם אִישׁ גַּמְזוֹ. הַקֵּיסָר נִסָּה אֶת הַחוֹל בַּתֵּבוֹת רָאָה שֶׁזֶּה סְתָם חוֹל וְתָלָה אוֹתָם!

עוֹלָה כָּאן שְׁאֵלָה, כֵּיצַד בְּאוֹתוֹ שְׁלַב שֶׁנָּחוּם אִישׁ גַּמְזוֹ רָאָה שֶׁזֶּה רַק חוֹל וְעוֹמְדִים לַהֲרוֹג אוֹתוֹ וּלְהַחְמִיר אֶת הַגְּזֵרוֹת, כֵּיצַד עַל זֶה יָכוֹל הָיָה לוֹמַר "גַּם זוֹ לְטוֹבָה"? מֵילָא תַּגִּיד "בָּרוּךְ דַּיָּן הָאֱמֶת", מֵילָא תִּתְפַּלֵּל עַכְשָׁו לַה'. וְהוּא? בְּשַׁלְוַת נֶפֶשׁ: "גַּם זוֹ לְטוֹבָה"! אֵיךְ גַּם זוֹ לְטוֹבָה? כָּל הַמַּטָּרָה הָיְתָה לְהַצִּיל אֶת עַם יִשְׂרָאֵל?!

יֵשׁ סִפּוּר בַּתַּלְמוּד בַּבְלִי (תענית כא.) שֶׁהַתַּלְמִידִים שֶׁל נַחוּם אִישׁ גַּמְזוֹ בָּאוּ לְבַקְּרוֹ וְרָאוּ שֶׁכָּל הַבַּיִת שֶׁלּוֹ עוֹמֵד לִפּוֹל. הוּא הָיָה אָז בְּלִי יָדַיִם בְּלִי רַגְלָיִם עִוֵּר וּמֻכֶּה שְׁחִין בְּכָל הַגּוּף! אָמְרוּ לוֹ: "טוֹב לְפָחוֹת נַצִּיל אוֹתְךָ". אֲבָל הוּא אָמַר לָהֶם: "לֹא! תּוֹצִיאוּ אֶת כָּל הַדְּבָרִים שֶׁיֵּשׁ בַּבַּיִת כָּל עוֹד אֲנִי בִּפְנִים הַבַּיִת לֹא נוֹפֵל"! הוֹצִיאוּ אֶת הַכֹּל מֵהַבַּיִת וְאַחֲרֵי זֶה הוֹצִיאוּ אֶת נַחוּם אִישׁ גַּמְזוֹ וְרַק אַחַר כָּךְ הַבַּיִת נָפַל!

אָמְרוּ לוֹ אִם כָּךְ ה' יִתְבָּרַךְ אוֹהֵב אוֹתוֹ וּמַשְׁגִּיחַ עָלָיו אֵיךְ הִגִּיעַ לְמַצָּב גּוּפָנִי כָּזֶה קָשֶׁה? אָז הוּא עָנָה לָהֶם שֶׁהוּא עָשָׂה אֶת זֶה לְעַצְמוֹ!

פַּעַם אַחַת רָאָה עָנִי בַּדֶּרֶךְ שֶׁבִּקֵּשׁ מִמֶּנּוּ מַשֶּׁהוּ לֶאֱכוֹל. נַחוּם אִישׁ גַּמְזוֹ עָנָה לוֹ שֶׁיְּחַכֶּה רֶגַע עַד שֶׁיִּפְרֹק אֶת חֲמוֹרוֹ. עַד שֶׁיָּרַד וּפָרַק הֶעָנִי כְּבָר מֵת מֵרָעָב! וְאָז נַחוּם אִישׁ גַּמְזוֹ הֶעֱנִישׁ אֶת עַצְמוֹ: "עֵינַי שֶׁלֹּא חֲסוּ עַל עֵינֶיךָ יִסוֹמוּ, יָדַי שֶׁלֹּא חֲסוּ עַל יָדֶיךָ יִתְגַּדְמוּ, רַגְלָי שֶׁלֹּא חֲסוּ עַל רַגְלֶיךָ יִתְקַטְעוּ, וְכָל גּוּפִי יְהֵא מַלֵּא שְׁחִין"! בָּכוּ תַּלְמִידָיו: "אוֹי לָנוּ שֶׁרְאִינוּךָ בְּכָךְ", וְהוּא עָנָה: "אוֹי לִי אִם לֹא רְאִיתוּנִי בְּכָךְ"!

בַּתַּלְמוּד יְרוּשַׁלְמִי (פאה פ"ח, ה"ח) לְעֻמַּת זֹאת מְסֻפָּר כִּי רַבִּי עֲקִיבָא בִּקֵּר אֶת רַבּוֹ וְרָאָה אֶת מַצָּבוֹ הַקָּשֶׁה שֶׁלֹּא יָדַע עָלָיו. נַחוּם אִישׁ גַּמְזוֹ מַסְבִּיר לוֹ אֶת מַצָּבוֹ וּמְסַפֵּר לוֹ כִּי רָאָה עָנִי בַּדֶּרֶךְ וְכֵיוָן שֶׁהָיָה בְּדַרְכּוֹ לְבַקֵּר אֶת חָמִיו עִם מַתָּנוֹת וְהָעוֹסֵק בְּמִצְוָה פָּטוּר מִמִּצְוָה עָנָה לָעָנִי שֶׁיַּעֲזֹר לוֹ בַּחֲזָרָתוֹ. כְּשֶׁחָזַר מָצָא כִּי הֶעָנִי מֵת, יָרַד מֵהַחֲמוֹר וְהֶעֱנִישׁ אֶת עַצְמוֹ בְּכָל הָעֳנָשִׁים הַלְלוּ. בָּכָה רַבִּי עֲקִיבָא: "אוֹי לִי שֶׁרָאִיתִי אוֹתְךָ כָּךְ" וְהוּא עָנָה לְרִבִּי עֲקִיבָא: "אוֹי לִי שֶׁלֹּא רָאִיתִי אוֹתְךָ בְּכָךְ"! שָׁאַל רַבִּי עֲקִיבָא: "לָמָּה אַתָּה מְקַלֵּל אוֹתִי"? שְׁאָלוֹ חֲזָרָה: "וְכִי מָה אַתָּה מְבָעֵט בְּיִסּוּרִים"?

מַדּוּעַ מְבָעֵט בְּיִסּוּרִים? כְּשֶׁמַּגִּיעִים יִסּוּרִים אָסוּר לְבָעֵט בָּהֶם אֲבָל לֹא הָיוּ לְרִבִּי עֲקִיבָא יִסּוּרִים הַאִם הוּא גַּם צָרִיךְ לְבַקְּשָׁם? הוּא לֹא הֵבִין מָה רַבּוֹ רוֹצֶה מִמֶּנּוּ. לֹא הֵבִין. מָתַי הוּא כֵּן הֵבִין? הַגְּמָרָא אוֹמֶרֶת (עבודה זרה ה:) "אֵין אָדָם עוֹמֵד עַל דַּעַת רַבּוֹ עַד אַרְבָּעִים שָׁנָה". אָז מָתַי הוּא הֵבִין? בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים בּוֹ הוּא מָצָא אֶת מוֹתוֹ.

הַגְּמָרָא מְסַפֶּרֶת (ברכות סא:) כְּשֶׁהֵחֵלּוּ הָרוֹמָאִים בְּהוֹצָאֲתוֹ לַהוֹרֵג בְּעִנּוּיִים קָשִׁים עַל יְדֵי שֶׁסָּרְקוּ אֶת עוֹרוֹ וּבְשָׂרוֹ בְּמַסְרֵקוֹת שֶׁל בַּרְזֶל עָמָד רַבִּי עֲקִיבָא וְהֵחֵל בִּקְרִיאַת שְׁמַע! אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו: "עַד כָּאן" בְּצַעַר כָּזֶה וַדַּאי שֶׁהוּא פָּטוּר מִקְּרִיאַת שְׁמַע!

אָמַר לָהֶם: "כָּל חַיַּי הִצְטַעַרְתִּי עַל שֶׁאֲנִי קוֹרֵא בִּקְרִיאַת שְׁמַע (דברים ו, ה): 'וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹקֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ' בְּכָל נַפְשְׁךָ אֲפִילוּ יִקַּח אֶת הַנְּשָׁמָה שֶׁלְּךָ וְלֹא הָיְתָה לִי הִזְדַּמְּנוּת לְקַיֵּם אֶת הַכָּתוּב. עַכְשָׁו שֶׁבָּאָה לִידֵי הִזְדַּמְּנוּת אֲנִי אֲוַתֵּר עָלֶיהָ"? מִיַּד אָמַר שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹקֵינוּ ה' אֶחָד וְיָצְאָה נִשְׁמָתוֹ בְּאֶחָד!

מָה פֵּרוּשׁ דְּבָרָיו? הֵבִין רַבִּי עֲקִיבָא 40 שָׁנָה אַחֲרֵי מָה שֶׁנָּחוּם אִישׁ גַּמְזוֹ רָצָה לְלַמֵּד אוֹתוֹ. מַדּוּעַ אוֹמְרִים עַל הַכֹּל "גַּם זוֹ לְטוֹבָה" מַדּוּעַ לֹא אוֹמְרִים עַל הָרַע "בָּרוּךְ דַּיָּן הָאֱמֶת"? הֲרֵי הַגְּמָרָא אוֹמֶרֶת (ברכות ס:) כִּי בָּעוֹלָם הַזֶּה עַל הָרָעוֹת מְבָרְכִים "בָּרוּךְ דַּיָּן הָאֱמֶת" וְרַק עַל הַטּוֹבוֹת אוֹמְרִים "הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב"? אָמְנָם בָּעוֹלָם הַבָּא עַל הַכֹּל מְבָרְכִים הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב, וְגַם בָּעוֹלָם הַזֶּה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים כְּשֶׁתִּהְיֶה דֵּעָה אַחַת בָּאָרֶץ גַּם יִהְיֶה הַכֹּל הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב שֶׁנֶּאֱמַר (זכריה יד, ט): "בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד" וְשׁוֹאֶלֶת הַגְּמָרָא (פסחים נ.) וְכִי הַיּוֹם יֵשׁ יוֹתֵר מֵאֶחָד חָלִילָה? אֶלָּא בֶּעָתִיד עַל הַכֹּל יְבָרְכוּ הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב. אֲבָל בְּיָמֵינוּ?

אֶלָּא שֶׁנָּחוּם אִישׁ גַּמְזוֹ הִגִּיעַ לְדַרְגָּה כָּזוֹ שֶׁל תַּלְמִיד חָכָם שֶׁכְּבָר בָּעוֹלָם הַזֶּה הוּא בֵּרַךְ עַל הַכֹּל "הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב". עַל הַכֹּל אָמַר גַּם זוֹ לְטוֹבָה כִּי אִם לֹא מִסְתַּדֵּר כִּרְצוֹנֵנוּ זֶה כְּבָר לֹא לְטוֹבָה? זוֹ הַטּוֹבָה! אֵין רַע יוֹצֵא מִתַּחַת יְדֵי ה'! אֵין כָּזֶה דָּבָר "בָּרוּךְ דַּיָּן הָאֱמֶת"! "בָּרוּךְ דַּיָּן הָאֱמֶת" זוֹ בְּרָכָה לְמִי שֶׁלֹּא מֵבִין אֶת הָאֱמֶת, נַחוּם אִישׁ גַּמְזוֹ הֵבִין! הֵבִין שֶׁכָּל מָה שֶׂה' עוֹשֶׂה זֶה לְטוֹבָה.

וְזֶה מָה שֶׁאָמַר רַבִּי עֲקִיבָא בִּקְרִיאָתוֹ: "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹקֵינוּ ה' אֶחָד". כַּוָּנָתוֹ "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל" תַּקְשִׁיב עַם יִשְׂרָאֵל "ה'" שֶׁזּוֹ מִדַּת הַחֶסֶד "אֱלֹקֵינוּ" שֶׁזּוֹ מִּדַּת הַדִּין "ה' אֶחָד" זֶה הַכֹּל רַחֲמִים! הַכֹּל לְטוֹבָה! וְלָכֵן רַבִּי עֲקִיבָא לִמֵּד עַצְמוֹ וְאוֹתָנוּ לוֹמַר "כָּל דַּעֲבִיד רַחֲמָנָא לְטָב עֲבִיד" (ברכות ס:), כְּלוֹמַר כָּל מָה שֶׂה' עוֹשֶׂה זֶה רַק לְטוֹבָה.

מִמֵּילָא כְּשֶׁיְּהוּדִי אוֹמֵר פַּעֲמַיִם בְּיוֹם בַּבֹּקֶר וּבָעֶרֶב "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹקֵינוּ ה' אֶחָד" כְּלוֹמַר שֶׁאֲנִי מוֹדֶה שֶׁיֵּשׁ רַק ה' אֶחָד וְהַכֹּל מִמֶּנּוּ וְהַכֹּל זֶה רַחֲמִים וְגַם הַדִּין זֶה רַחֲמִים וּלְטוֹבָה, זוֹ כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ! וְלָכֵן אִם הוּא קוֹרֵא פַּעַם בַּבֹּקֶר וּפַעַם בְּעֶרֶב חֲשִׁיב שֶׁעָסַק בַּתּוֹרָה.

וּמִי שֶׁמֵּבִין אֶת הָעִנְיָן הַזֶּה הוּא יָכוֹל לְהַגִּיעַ לְאוֹתָהּ דַּרְגָּה שֶׁל תַּלְמִיד חָכָם שֶׁהֶרְאוּ לְרַבִּי עֲקִיבָא בַּפַּרְדֵּס שֶׁאֲפִילוּ מַלְאָכִים יַעַמְדוּ בְּפָנֶיךָ! אִם רַק תָּבִין אֶת הָעָצְמָה שֶׁל הַמִּשְׁפָּט "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל" שֶׁתֹּאמַר אוֹתוֹ תַּפְנִים אוֹתוֹ וְתִחְיֶה אוֹתוֹ – זֶה הַמַּפְתֵּחַ! גַּם אִם תִּקַּח אֶת הָאָדָם הֲכִי פָּשׁוּט בְּיִשְׂרָאֵל הוּא יָכוֹל לְהַגִּיעַ לַדַּרְגָּה הַגְּבוֹהָה בְּיוֹתֵר שֶׁל תַּלְמִיד חָכָם, אִם הוּא יַאֲמִין בְּעַצְמוֹ אִם הוּא יַפְנִים שֶׁהַכֹּל מֵה', וְהַכֹּל לְטוֹבָה.

[1] יָדוּעַ שֶׁגִּיל הָעוֹנְשִׁין בָּעוֹלָם הַזֶּה הוּא גִּיל 13 וְלָכֵן כְּשֶׁמְּקַבְּלִים פִּי 3 מַלְקוֹת סַךְ הַכֹּל 39 מַלְקוֹת. בַּשָּׁמַיִם מַעֲנִישִׁין מִגִּיל 20 פִּי שָׁלוֹשׁ זֶה 60 מַלְקוֹת אָז הִלְקוּ אוֹתוֹ 60 מַלְקוֹת שֶׁל פֻּלְסָא דְּנוּרָא! [2] וְשׁוֹאֶלֶת הַגְּמָרָא לָמָּה כַּחֲמוֹר, לָמָּה לֹא כְּמוֹ כֶּלֶב? כִּי חֲמוֹר כְּשֶׁהוּא נוֹשֵׁךְ הוּא גַּם מְרַסֵּק אֶת הָעֶצֶם! עַד כְּדֵי כָּךְ הוּא שָׂנָא תַּלְמִידֵי חֲכָמִים! [3] רַבִּי שִׁמְשׁוֹן מֵאַסְטְרוֹפּוֹלִי הֵבִיא רֶמֶז לְכָךְ בַּתּוֹרָה, בַּפָּסוּק (ויקרא, כז, לב): "וְכָל מַעְשַׂר בָּקָר וָצֹאן כֹּל אֲשֶׁר יַעֲבֹר תַּחַת הַשָּׁבֶט הָעֲשִׂירִי יִהְיֶה קֹּדֶשׁ לַה'" – נוֹטָרִיקוֹן וְכִ'י לָ'מָּה מֵ'ת עֲ'קִיבָא שֶׁ'הָיָה ר'וֹעֵה בָּקָר וְצֹאן? וְהַתְּשׁוּבָה כִּי כָּל אֶחָד מִתִּשְׁעַת הֲרוּגֵי הַמַּלְכוּת הָאֲחֵרִים אֲשֶׁר יַעֲבֹר תַּחַת הַשָּׁבֶט, הָיוּ תְּמוּרָה כְּנֶגֶד אֶחָד מִתִּשְׁעַת הָאַחִים (הַשְּׁבָטִים) שֶׁהָיוּ מְעֹרָבִים בַּמְּכִירָה, וְאִלּוּ רַבִּי עֲקִיבָא שֶׁהָיָה הָעֲשִׂירִי הוּא יִהְיֶה קֹּדֶשׁ לַה', כְּלוֹמַר יְכַפֵּר עַל שֻׁתָּפוֹת הַשְּׁכִינָה בַּמְּכִירָה. וְזֶהוּ רֶמֶז מָתוֹק.