תְּשׁוּבָה בִּשְׁנִיָּה אַחַת

תקציר: בתוך התורה הקדושה מסתתר פסוק אחד של ארבע מילים ובתוכו סוד גדול: אפשר לחזור בתשובה מלאה ולהיות צדיק גמור בשניה אחת! ...

פָּרָשַׁת "פִּנְחָס" מַתְחִילָה בַּשָּׂכָר הַגָּדוֹל שֶׁקִּבֵּל פִּנְחָס בֶּן אֶלְעָזָר, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כה, יב): "הִנְנִי נוֹתֵן לוֹ אֶת בְּרִיתִי שָׁלוֹם". עַל מָה הַשָּׂכָר? עַל מַעֲשֵׂה שֶׁעָשָׂה הַמְּתוֹאָר בַּפָּרָשָׁה שֶׁלִּפְנֵי כֵן. בְּסוֹף פָּרָשַׁת "בָּלָק" אָנוּ קוֹרְאִים עַל נְשִׂיא שֵׁבֶט שִׁמְעוֹן זִמְרִי בֶּן סָלוּא שֶׁחוֹטֵא בְּפַרְהֶסְיָא עִם הַמִּדְיָנִית כָּזְבִּי בַּת צוּר וְקוֹרֵא תִּגָּר עַל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ. הַדָּבָר גּוֹרֵם לְכַעַס וַחֲרוֹן אַף וּמַגֵּפָה מַתְחִילָה לְכַלּוֹת אֶת עַם יִשְׂרָאֵל לֹא עָלֵינוּ וּמִנְיָן הַהֲרוּגִים מַגִּיעַ לְ-24 אֶלֶף אִישׁ.

פִּנְחָס מַחְלִיט לַעֲשׂוֹת מַעֲשֵׂה קַנָּאוּת כְּשֶׁהוּא מֵבִין בְּדַעְתּוֹ שֶׁהוּא קָרוֹב לְוַדַּאי יְשַׁלֵּם עַל כָּךְ בְּחַיָּיו שֶׁלּוֹ. הוּא נִכְנַס עִם רֹמַח מֻחְבָּא בְּיָדוֹ לָאֹהֶל בּוֹ נַעֲשֵׂית הָעֲבֵרָה וְהוֹרֵג אֶת שֵׁנִי הַחוֹטְאִים. מוֹנָה הַגְּמָרָא[1] (סנהדרין פב:) שִׁשָּׁה נִסִּים לֹא פַּחוֹת שֶׁנַּעֲשׂוּ לְפִנְחָס כְּשֶׁנִּכְנַס לְאָהֳלוֹ שֶׁל זִמְרִי, רֻבָּם רַק כְּדֵי שֶׁהוּא יֵצֵא מִשָּׁם חַי. הוּא לֹא יָדַע שֶׁיֵּעָשֶׂה לוֹ אַף אֶחָד מֵהַנִּסִּים הָאֵלֶּה הוּא פָּשׁוּט קִנֵּא לַה' אֲזַי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נוֹתֵן לוֹ שָׂכָר גָּדוֹל: "הִנֵּנִי נוֹתֵן לוֹ אֶת בְּרִיתִי שָׁלוֹם". מָה פֵּרוּשׁ "בְּרִיתִי שָׁלוֹם"? יֵשׁ פְּשָׁט וְיֵשׁ דְּרָשׁ.

הַפְּשָׁט אוֹמֵר שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מָשַׁח אוֹתוֹ לִכְהוּנָה. אַף עַל פִּי שֶׁהוּא הָיָה הַבֵּן שֶׁל אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן הוּא לֹא הָיָה כֹּהֵן בְּעַצְמוֹ, לָמָּה? כִּי כְּשֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הוֹרָה לְמֹשֶׁה לִמְשֹׁחַ אֶת אַהֲרֹן וְאֶת בָּנָיו לַכֹּהֲנִים הוּא לֹא מָשַׁח אֶת הַנְּכָדִים שֶׁל אַהֲרֹן שֶׁהָיוּ בָּעוֹלָם בְּאוֹתוֹ זְמַן וְהֵם נוֹתְרוּ לְוִיִּם, רַק מִי שֶׁיִּוָּלֵד לְבָנָיו שֶׁל אַהֲרֹן מֵעָתָּה וָהָלְאָה יִהְיֶה כֹּהֵן. פִּנְחָס בֶּן אֶלְעָזָר שֶׁהָיָה בָּעוֹלָם כַּאֲשֶׁר אָבִיו נִמְשַׁח לִכְהוּנָה נוֹתַר לֵוִי עַד הָרֶגַע הַזֶּה. אָז הוּא זָכָה שֶׁמֵּעַתָּה הוּא וְצֶאֱצָאָיו יִהְיוּ לְכֹהֲנִים.

הַדְּרָשׁ אוֹמֵר שֶׁהוּא זָכָה שֶׁהוּא יִהְיֶה מֵהַמְעַטִּים שֶׁנִּכְנְסוּ לְגַן עֵדֶן בְּחַיֵּיהֶם (ד"א זוטא א, ט). פִּנְחָס בֶּן אֶלְעָזָר הֶאֱרִיךְ חַיִּים מֵאוֹת שָׁנִים! יֵשׁ מַחְלֹקֶת אִם פִּנְחָס הוּא אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא (פדר"א, מז) אוֹ שֶׁהוּא אָדָם אַחֵר שֶׁגַּם זָכָה לְהִכָּנֵס לְגַן עֵדֶן בַּחַיִּים. בְּכָל מִקְרֶה שָׂכָר גָּדוֹל עַל מַעֲשֵׂה גָּדוֹל.

הַפָּרָשָׁה עוֹבֶרֶת לִמְנוֹת אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. ה' מְצַוֵּה עַל מִפְקַד לִרְאוֹת מִי נִשְׁאַר אַחֲרֵי הַמַּגֵּפָה. הַתּוֹרָה מוֹנָה אֶת הַמִּשְׁפָּחוֹת אֲשֶׁר מְסֻדָּרוֹת לְפִי מַחֲנוֹת. יֵשׁ אַרְבָּעָה מַחֲנוֹת כְּשֶׁכָּל מַחֲנֵה מוֹנֶה שְׁלוֹשָׁה שְׁבָטִים[2].

כְּשֶׁמַּגִּיעִים לִרְאוּבֵן וְהַכָּתוּב מוֹנֶה אֶת הַצֶּאֱצָאִים שֶׁלּוֹ הוּא מַזְכִּיר אֶת דָּתָן וַאֲבִירָם שֶׁמֵּתוּ בַּמַּחְלֹקֶת שֶׁל קֹרַח עַל מֹשֶׁה, וְשָׁם מוֹפִיעַ פָּסוּק שֶׁל אַרְבַּע מִלִּים נוֹסָפוֹת הַנִּרְאוֹת לֹא קְשׁוּרוֹת לָעִנְיָן (במדבר כו, יא): "וּבְנֵי קֹרַח לֹא מֵתוּ", וְזֶהוּ. בְּלִי פֵּרוּשׁ מָה זֶה קָשׁוּר לַמִּפְקָד לְמָה זֶה שַׁיָּךְ מַדּוּעַ מַזְכִּירִים אֶת בְּנֵי קֹרַח שֶׁשַּׁיָּכִים לְשֵׁבֶט לֵוִי בִּזְמַן שֶׁמּוֹנִים אֶת בְּנֵי רְאוּבֵן?

וְאִם בְּנֵי קֹרַח לֹא מֵתוּ מַדּוּעַ לֹא אָמְרוּ לָנוּ זֹאת קֹדֶם לָכֵן בְּפָרָשַׁת "קֹרַח" כְּשֶׁסִּפְּרוּ לָנוּ שֶׁכֻּלָּם נִבְלְעוּ בַּקַּרְקַע? אִם הֵם נִשְׁאֲרוּ בַּחַיִּים מַדּוּעַ זֶה לֹא כָּתוּב שָׁם? מַדּוּעַ מְסַפְּרִים לָנוּ שֶׁבְּנֵי קֹרַח לֹא מֵתוּ דַּוְקָא בַּפָּרָשָׁה שֶׁמְּסַפֶּרֶת עַל הַשָּׂכָר לְפִנְחָס, מָה הַקֶּשֶׁר בֵּין הַדְּבָרִים?

וְיוֹתֵר מִזֶּה אִם נַעֲשָׂה כָּזֶה נֵס גָּדוֹל שֶׁבְּנֵי קֹרַח לֹא מֵתוּ, מַדּוּעַ הַתּוֹרָה לֹא מְפָרֶשֶׁת יוֹתֵר מֵאַרְבַּע הַמִּלִּים הָאֵלֶּה: "וּבְנֵי קֹרַח לֹא מֵתוּ"? וַאֲנַחְנוּ רוֹאִים שֶׁמִּבְּנֵי קֹרַח אֵלּוּ יָצָא שְׁמוּאֵל הַנָּבִיא וְהֵם כָּתְבוּ מִזְמוֹרִים שֶׁנִּכְנְסוּ לְסֵפֶר תְּהִלִּים. כָּל תְּפִילַת מִנְחָה אֲנַחְנוּ מַתְחִילִים עִם הַמִּזְמוֹר (תהלים פד, א): "לַמְנַצֵּחַ עַל הַגִּתִּית לִבְנֵי קֹרַח מִזְמוֹר". זֶהוּ אֶחָד הַמִּזְמוֹרִים שֶׁבְּנֵי קֹרַח אָמְרוּ וְדָוִד הַמֶּלֶךְ הִכְנִיסָם לְסֵפֶר תְּהִלִּים! קְדוֹשֵׁי עֶלְיוֹן! אֵיךְ זֶה יָכוֹל לִהְיוֹת?

בְּמִדְרַשׁ תַּנְחוּמָא (קרח, ג) כָּתוּב: "אָמַר רַבִּי בְּרֶכְיָה כַּמָּה קָשָׁה הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁבֵּית דִּין שֶׁל מַעְלָה אֵין קוֹנְסִין אֶלָּא מִבֶּן 20 שָׁנָה וָמַעְלָה וּבֵית דִּין שֶׁל מַטָּה מִבֶּן 13 וּבְמַחְלֹקְתּוֹ שֶׁל קֹרַח תִּינוֹקוֹת בְּנֵי יוֹמָן נִשְׂרְפוּ וְנִבְלְעוּ בִּשְׁאוֹל תַּחְתִּית". גַּם יְלָדִים נִשְׂרְפוּ! מַדּוּעַ עֹנֶשׁ כָּזֶה מְזַעְזֵעַ? וּמַדּוּעַ בֶּאֱמֶת נֶעֶנְשׁוּ הַיְלָדִים וַהֲרֵי לֹא מָצִינוּ שֶׁמַּעֲנִישִׁים לִפְנֵי גִּיל 13? אֶלָּא הָאֱמֶת הִיא שֶׁזֶּה כְּלָל לֹא עֹנֶשׁ אֶלָּא מַחְלֹקֶת הִיא אֵשׁ וּכְשֶׁמַּכְנִיסִים יָד לָאֵשׁ הִיא נִשְׂרֶפֶת[3].

זֶה לֹא מְשַׁנֶּה אִם אָדָם רָשָׁע אוֹ צַדִּיק, אִם הוּא מַכְנִיס יָד לָאֵשׁ הִיא נִשְׂרֶפֶת. אִם כָּכָה, מַדּוּעַ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן לֹא נִפְגְּעוּ? הַתְּשׁוּבָה נִמְצֵאת בְּמַסֶּכֶת אֲבוֹת (פ"ה, מי"ז): "כָּל מַחְלֹקֶת שֶׁהִיא לְשֵׁם שָׁמַיִם סוֹפָהּ לְּהִתְקַיֵּם וְשֶׁאֵינָהּ לְשֵׁם שָׁמַיִם אֵין סוֹפָהּ לְּהִתְקַיֵּם. אֵיזוֹ הִיא מַחְלֹקֶת שֶׁהִיא לְשֵׁם שָׁמַיִם? זוֹ מַחְלֹקֶת הִלֵּל וְשַׁמַּאי, וְשֶׁאֵינָהּ לְשֵׁם שָׁמַיִם זוֹ מַחְלֹקֶת קֹרַח וְכָל עֲדָתוֹ". אֵיפֹה מֹשֶׁה רַבֵּנוּ נֶעְלָם? זֶה הָיָה קֹרַח וַעֲדָתוֹ נֶגֶד מֹשֶׁה רַבֵּנוּ. וְכִי קֹרַח נִלְחָם עִם הָעֵדָה שֶׁלּוֹ? הֵם הָיוּ בְּיַחַד נֶגֶד מֹשֶׁה רַבֵּנוּ!

הַתְּשׁוּבָה הִיא קוֹדֵם כָּל שֶׁכֵּן הָיְתָה מַחְלֹקֶת גַּם בֵּין קֹרַח לַעֲדָתוֹ כִּי קֹרַח מַצְלִיחַ לְגַיֵּס 250 אֲנָשִׁים גְּדוֹלִים אַחֲרָיו שֶׁיָּרִיבוּ עִם אַהֲרֹן מִי צָרִיךְ לִהְיוֹת הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל וּבַמִּסְגֶּרֶת הַמִּבְחָן הַמּוּצַע הָיָה בָּרוּר שֶׁבְּעוֹד שְׁמִי שֶׁיִּזְכֶּה יִהְיֶה הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל כָּל הָאֲחֵרִים יָמוּתוּ! אָז יֵשׁ כָּאן חֲבוּרָה שֶׁל 251 אֲנָשִׁים שֶׁכָּל אֶחָד מֵהַחֲבוּרָה חוֹשֵׁב שֶׁהוּא יִּזְכֶּה וְהַשְּׁאָר (250 אֲחֵרִים בְּמִסְפַּר) יָמוּתוּ! וְלֹא אִכְפַּת לוֹ לְהִצְטָרֵף אֲלֵיהֶם! אָז מִמֵּילָא אֲנַחְנוּ מְבִינִים שֶׁיֵּשׁ מַחְלֹקֶת בֵּינֵיהֶם.

אֲבָל מַדּוּעַ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן לֹא מֻזְכָּרִים? כִּי מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן אָמְרוּ עַל עַצְמָם (שמות טז, ז): "וְנַחְנוּ מָה" הֵם בִּטְּלוּ אֶת עַצְמָם. אֲנַחְנוּ לֹא רוֹצִים צַד בְּמַחֲלֹקֶת אֲנַחְנוּ לֹא צַד בָּעוֹלָם! אֲנַחְנוּ כְּלוּם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְדַבֵּר אֲנַחְנוּ לֹא קַיָּמִים בִּכְלָל. מִי שֶּׁנִּמְצָא בְּדַרְגָּה כָּזוֹ נִצָּל מֵאֵשׁ הַמַּחֲלֹקֶת כִּי הוּא לֹא נִמְצָא שָׁם מִלְּכַתְּחִלָּה וְלָכֵן רַק מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן לֹא נִפְגְּעוּ. אֲבָל הַיְלָדִים הַטָּף וְכָל מִי שֶׁשַּׁיָּךְ לְמִשְׁפְּחֹתֵיהֶם שֶׁל קֹרַח וַעֲדָתוֹ אֲפִילוּ יֶלֶד בֶּן 3 אֲפִילוּ תִּינוֹק הַמֻּטָּל בָּעֲרִיסָה נִגְרָר אַחֲרֵי אַבָּא שֶׁלּוֹ וְנִבְלָע! אִם כָּךְ מָה הָיָה עִם בְּנֵי קֹרַח? אֵיךְ הֵם נִצְּלוּ?

חֲזַ"ל מְסַפְּרִים עַל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ שֶׁמָּחַל עַל כְּבוֹדוֹ לְצֹרֶךְ הַשָּׁלוֹם. בּוֹאוּ וּרְאוּ דֻּגְמָא לְמַנְהִיג גָּדוֹל. הוּא הֵבִין שֶׁמַּחְלֹקֶת זֶה אֵשׁ, וְאֵשׁ אִם לֹא עוֹצְרִים אוֹתָהּ הִיא מִתְפַּשֶּׁטֶת וְשׂוֹרֶפֶת הַכֹּל! כְּמוֹ שֶׁרָאִינוּ בַּכַּרְמֶל שְׁנֵי עֲרָבִים עִשְּׁנוּ נַרְגִּילָה 4 יָמִים אַחֲרֵי הָיוּ נְזָקִים בְּמִילְיוֹנֵי דּוֹלָרִים 44 הֲרוּגִים יְשׁוּבִים שְׁלֵמִים נֶעֶלְמוּ! מִנִּיצוֹץ קָטָן! מַדּוּעַ? כִּי אִם אֲנִי לֹא עוֹצֵר אֶת הָאֵשׁ בַּזְּמַן אָז חֲבָל לִי עַל הַזְּמַן.

אָז גַּם פֹּה יֵשׁ מַחְלֹקֶת. מֹשֶׁה רַבֵּנוּ לֹא בְּעִנְיָנִים שֶׁל כָּבוֹד: "אֲנִי נָשִׂיא שֶׁיָּבוֹאוּ אֵלַי" וְכוּ', הוּא הָלַךְ אֲלֵיהֶם! מֹשֶׁה רַבֵּנוּ הִשְׁפִּיל אֶת עַצְמוֹ! הָלַךְ לְאֵלֶּה שֶׁחוֹלְקִים עָלָיו וּכְשֶׁהוּא מִתְקָרֵב לַמַּחֲנֶה הֵם לֹא עוֹמְדִים לְפָנָיו! גְּדוֹל הַדּוֹר! הוּא נָשִׂיא וּמֶלֶךְ וְהָרַב שֶׁלָּהֶם וְלֹא עוֹמְדִים לְפָנָיו!

כַּאֲשֶׁר גְּדוֹל הַדּוֹר וְעוֹד אֶחָד כָּזֶה שֶׁהוּא גַּם רַבִּי הַמֻּבְהָק עוֹבֵר לְיָדִי צָרִיךְ לַעֲמֹד לְפָנָיו מְלוֹא קוֹמָתִי. לֹא עוֹמְדִים לְפָנָיו כְּשֶׁהוּא בְּמֶרְחַק שֶׁל אַרְבַּע אַמּוֹת מִמֶּנִּי (כְּ-2 מֶטֶר) בְּמֶרְחַק אַרְבַּע אַמּוֹת עוֹמְדִים עֲבוּר תַּלְמִיד חָכָם או‍ֹ אָדָם מְבֻגָּר אַךְ מִפְּנֵי הָרַב הַמֻּבְהָק שֶׁלִּי אַני צָרִיךְ לַעֲמֹד כְּבָר מִמֶּרְחָק שֶׁהָעַיִן שֶׁלִּי קוֹלֶטֶת אוֹתוֹ אֲפִילוּ יִהְיֶה קִילוֹמֶטֶר מִמְּני!

מֹשֶׁה רַבֵּנוּ הִגִּיעַ כִּמְעַט עַד אֲלֵיהֶם וְאַף אֶחָד לֹא עוֹמֵד. יוֹשְׁבִים בְּנֵי קֹרַח לְיַד אֲבִיהֶם וְשׁוֹאֲלִים אֶת עַצְמָם מָה לַעֲשׂוֹת? הִתְלַבְּטוּת קָשָׁה עוֹבֶרֶת בְּרֹאשָׁם: "אִם נַעֲמֹד זֶה נֶגֶד רְצוֹן אַבָּא חוֹלְקִים עַל אָבִינוּ וְעוֹד בְּפַרְהֶסְיָא! זֶה חִלּוּל הַשֵּׁם! נַעֲבוֹר עַל 'כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ'! אִם לֹא נַעֲמֹד זוֹ פְּגִיעָה בִּכְבוֹד הָרַב. כְּבוֹד הָרַב מוּל כְּבוֹד הָאָב! בְּמַה נִבְחָר"? הֵם לֹא עָמְדוּ!

וּמֹשֶׁה רַבֵּנוּ מִתְקָרֵב וְהֵם לֹא עוֹמְדִים, מִתְלַבְּטִים. כְּשֶׁמֹּשֶׁה רַבֵּנוּ מַגִּיעַ מַמָּשׁ אֶל הַמָּקוֹם בּוֹ הֵם יָשְׁבוּ הֵם עוֹמְדִים לְאַט לְאַט בְּפַחַד רַק קִדָּה קְצָרָה וּמִיַּד מְמַהֲרִים לָשֶׁבֶת. אַף אֶחָד לֹא שָׂם לֵב בִּכְלָל! זֶה כָּל מָה שֶׁהֵם עָשׂוּ! הֵם לֹא פָּרְשׁוּ מֵהַמַּחְלֹקֶת. הֵם לֹא חָלְקוּ עַל אַבָּא. כְּשֶׁאֲבִיהֶם בָּא לַמָּחֳרָת עִם כֻּלָּם לַחֲלֹק עַל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ הֵם בָּאוּ אִתּוֹ! כָּל מָה שֶׁהֵם עָשׂוּ הָיְתָה רַק הַקִּימָה הַקְּטַנָּה הַזֹּאת.

הַקִּימָה הַקְּטַנָּה הַזֹּאת נָתְנָה לָהֶם זְכוּת. הֵיכָן הִיא הִתְבַּטְּאָה? מֹשֶׁה רַבֵּנוּ פַּחַד שֶׁאַנְשֵׁי הַמַּחֲלֹקֶת יְהַרְהֲרוּ תְּשׁוּבָה. הוּא אָמַר לְעַצְמוֹ עַכְשָׁו אַחֲרֵי שֶׁהֵם עוֹשִׂים מַחְלֹקֶת הַדֶּרֶךְ הַיְּחִידָה לְבַטֵּל אֶת הַמַּחֲלֹקֶת הִיא לְהוֹצִיאָם מִן הָעוֹלָם! אֵין בְּרֵירָה! לָכֵן הוּא בִּקֵּשׁ שֶׁיָּמוּתוּ מָוֶת לֹא טִבְעִי עַל יְדֵי בְּרִיָּה לֹא טִבְעִית שֶׁתּוֹכִיחַ שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא רוֹצֶה בְּמַחְלֹקֶת. מַדּוּעַ? כִּי אִם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יַכֶּה אוֹתָם עַכְשָׁו בְּמַגֵּפָה בְּמַחֲלָה הֵם עֲלוּלִים לְהַרְהֵר תְּשׁוּבָה וְאָז הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יַשְׁאִיר אוֹתָם בַּחַיִּים וּמִמֵּילָא אֲחֵרִים יַגִּידוּ: "הֵם נִשְׁאֲרוּ בַּחַיִּים, כַּנִּרְאֶה שֶׁיֵּשׁ אֱמֶת בַּמַּחְלֹקֶת שֶׁלָּהֶם"!

לָכֵן מֹשֶׁה רַבֵּנוּ אוֹמֵר (במדבר טז, כט-ל): "אִם כְּמוֹת כָּל הָאָדָם יְמֻתוּן אֵלֶּה וּפְקֻדַּת כָּל הָאָדָם יִפָּקֵד עֲלֵיהֶם לֹא ה' שְׁלָחָנִי וְאִם בְּרִיאָה יִבְרָא ה' וּפָצְתָה הָאֲדָמָה אֶת פִּיהָ וּבָלְעָה אוֹתָם וְאֶת כָּל-אֲשֶׁר לָהֶם וְיָרְדוּ חַיִּים שְׁאוֹלָה וִידַעְתֶּם כִּי נִאֲצוּ הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה אֶת ה'", כְּלוֹמַר הוּא מְבַקֵּשׁ מֵהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁיַּכֶּה אוֹתָם בְּמִיתָה מְיֻחֶדֶת שֶׁיִּרְאוּ כֻלָּם כִּי הִיא מֵהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁלֹּא יֵחָשֵׁב שַׁקְרָן בְּעֵינֵי הָעָם! כָּךְ רָצָה מֹשֶׁה רַבֵּנוּ.

כָּתוּב שֶׁהָאֲדָמָה פָּתְחָה אֶת פִּיהָ. מָה הַכַּוָּנָה "פָּתְחָה"? זוֹ לֹא רְעִידַת אֲדָמָה אֶלָּא הָאֲדָמָה תַּחְתֵּיהֶם נִפְתְּחָה מַמָּשׁ בְּאַלְפִּית הַשְּׁנִיָּה נִפְעֲרָה לִשְׁנֵי הַצְּדָדִים, לְרֶגַע הֵם בָּאֲוִיר וְאָז נוֹפְלִים לְמָטָּה! אֵין הִזְדַּמְּנוּת לְהִרְהוּר תְּשׁוּבָה! אֵין שְׁנִיָּה אַחַת רֶגַע אֶחָד הֵם עוֹמְדִים עַל הַקַּרְקַע וּשְׁנִיָּה אַחֲרֵי הֵם נוֹפְלִים לְתוֹךְ הַגֵּיהִנֹּם! מַמָּשׁ פִּי הַגֵּיהִנֹּם נִפְתָּח, לְתוֹךְ הַגֵּיהִנֹּם יְשִׁירוֹת! אֵין לָהֶם זְמַן לְהִרְהוּר לַחֲרָטָה לִכְלוּם!

אֲבָל בְּנֵי קֹרַח כֵּיוָן שֶׁהֵם עָשׂוּ אֶת הַקִּימָה הַהִיא לִפְנֵי מֹשֶׁה רַבֵּנוּ הָיְתָה לָהֶם זְכוּת, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רָצָה לְהַצִּילָם. אָז הוּא נָתַן לָהֶם הִזְדַּמְּנוּת! לְכֻלָּם הָאֲדָמָה פָּתְחָה אֶת פִּיהָ אֵצֶל בְּנֵי קֹרַח הָאֲדָמָה נָטְתָה בַּאֲלַכְסוֹן מֵעֵין מִדְרוֹן הֵם הִתְגַּלְגָּלוּ שְׁנִיָּה שְׁתַּיִם וְאָז נָפְלוּ. בַּשְּׁנִיָּה הַזֹּאת הֵם הִרְהֲרוּ תְּשׁוּבָה! הַגְּמָרָא אוֹמֶרֶת (מגלה יד.) שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִתְקִין לָהֶם מָקוֹם גָּבוֹהַּ בְּתוֹךְ הַגֵּיהִנֹּם וְהֵם עָמָדוּ עָלָיו! כָּל הָאֲחֵרִים נָפְלוּ לַגֵּיהִנֹּם פְּנִימָה! הַכֹּל בִּזְכוּת רֶגַע אֶחָד שֶׁל אֱמֶת שֶׁקָּמוּ עֲבוּר מֹשֶׁה רַבֵּנוּ.

וַאֲנִי שׁוֹאֵל, הָיְתָה לָהֶם בְּסַךְ הַכֹּל שְׁנִיָּה אַחַת! אֵיזֶה הִרְהוּר תְּשׁוּבָה אֶפְשָׁר לְהַרְהֵר בִּשְׁנִיָּה אַחַת? וְלֹא סְתָם הִרְהוּר תְּשׁוּבָה הִרְהוּר תְּשׁוּבָה שֶׁיַּצִּילֵם מִמַּחְלֹקֶת עַל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ! וְגַם נַעֲשָׂה לָהֶם נֵס עַל-טִבְעִי לְהַצִּילָם מֵעֹנֶשׁ לֹא טִבְעִי. וְאוֹתָהּ שְׁנִיָּה הִסְפִּיקָה כְּדֵי שֶׁמֵּאֶחָד מֵהֶם יֵצֵא שְׁמוּאֵל הַנָּבִיא וְהֵם יְשׁוֹרְרוּ מִזְמוֹרִים שֶׁדָּוִד הַמֶּלֶךְ יַכְנִיסֵם לְסֵפֶר תְּהִלִּים! שְׁנִיָּה אַחַת הִבְדִּילָה בֵּין לִהְיוֹת בַּגֵּיהִנֹּם לְבֵין לִהְיוֹת בַּתְּהִלִּים בַּמִּזְמוֹרִים שֶׁנֶּאֱמָרִים בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ!

מָה הָיָה בַּשְּׁנִיָּה הַזֹּאת? גָּלוּ לִי אֶת הַסּוֹד! אֲנִי פּוֹתֵחַ סְפָרִים שֶׁל תְּשׁוּבָה וְקוֹרֵא עַל תַּעֲנִיּוֹת סִגּוּפִים גִּלְגּוּלֵי שֶׁלֶג גִּלְגּוּלֵי נְשָׁמוֹת! שְׁנִיָּה אַחַת חָשְׁבוּ עַל מַשֶּׁהוּ וְנִצְּלוּ! לֹא סְתָם נִצְּלוּ גַּם קִבְּלוּ פְּרָסִים! לֹא מוּבָן! לֹא מוּבָן מָה הָיָה בַּשְּׁנִיָּה הַזֹּאת?!

וַאֲנַחְנוּ בַּדּוֹר הַזֶּה חַיָּבִים לְגַלּוֹת מָה הָיָה בַּשְּׁנִיָּה הַזֹּאת כִּי אֲנַחְנוּ צְרִיכִים אֶת הַסּוֹד הַזֶּה כְּמוֹ אֲוִיר לִנְשִׁימָה! מָה הַסּוֹד שֶׁל: "בְּנֵי קֹרַח לֹא מֵתוּ"? מָה יֵשׁ בִּשְׁנִיָּה אַחַת? הַכֹּחַ שֶׁל שְׁנִיָּה אַחַת. אֲנַחְנוּ לֹא מַעֲרִיכִים כֹּחַ שֶׁל שְׁנִיָּה אַחַת.

לְגַבֵּי דָּבָר שְׁלִילִי אֲנַחְנוּ כֵּן יוֹדְעִים לְהַעֲרִיךְ. אֶת זֶה לָמַדְנוּ מִבִּלְעָם הָרָשָׁע. הַגְּמָרָא אוֹמֶרֶת (ברכות ז.) שֶׁיֵּשׁ שַׁבְרִיר שְׁנִיָּה אַחַת בַּיּוֹם שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כּוֹעֵס[4], בִּלְעָם יָדַע מָתַי הָיָה הָרֶגַע הַזֶּה שַׁבְרִיר הַשְּׁנִיָּה הַזֶּה. בְּשַׁבְרִיר הַשְּׁנִיָּה הַזֶּה אֲנִי יָכוֹל לְהַגִּיד רַק מִלָּה אַחַת! הוּא חִפֵּשׂ, וּמָצָא אֶת הַמִּלָּה: "כַּלֵּם". אִם הוּא יֹאמַר "כַּלֵּם" הוּא יָבִיא לְכִלְיוֹן "שׂוֹנְאֵי יִשְׂרָאֵל"[5] חַס וְשָׁלוֹם! לְהַגִּיד: "תַּהֲרוֹג אוֹתָם" הוּא לֹא יָכוֹל, "תַּהֲרוֹג אוֹתָם" זֶה יוֹתֵר מֵאוֹתוֹ שַׁבְרִיר שְׁנִיָּה! צָרִיךְ לְהַגִּיד מִלָּה אַחַת! רִכֵּז הַכֹּל בַּמִּלָּה "כַּלֵּם".

אִם רַק הָיָה בִּלְעָם נֶעֱמַד בָּרֶגַע שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כּוֹעֵס וְאוֹמֵר: "כַּלֵּם", נִגְמָר הַסִּפּוּר. הַסּוֹף שֶׁל "שׂוֹנְאֵי יִשְׂרָאֵל". אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָשָׂה נֵס וְשִׁנָּה אֶת הַטֶּבַע מִבְּחִינַת עַצְמוֹ שֶׁבְּכָל הַיָּמִים הָאֵלֶּה הוּא לֹא כַּעַס. בְּכָל יוֹם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כּוֹעֵס בָּרֶגַע הַקְּצַרְצַר הַזֶּה אַךְ בְּכָל הַתְּקוּפָה שֶׁבִּלְעָם מְחַפֵּשׂ אוֹתָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא כַּעַס! שֶׁלֹּא יִהְיֶה הָרֶגַע הַזֶּה!

אָז כֹּחַ שְׁנִיָּה לְדָבָר שְׁלִילִי לָמַדְנוּ. וּמַהוּ כֹּחַ שְׁנִיָּה לְדָבָר חִיּוּבִי? כֵּיצַד עוֹשִׂים תְּשׁוּבָה בִּשְׁנִיָּה אַחַת? וְלֹא סְתָם תְּשׁוּבָה אֶלָּא לַהֲפֹךְ בָּהּ לְצַדִּיקִים?

הַגְּמָרָא מְבִיאָה (קידושין מט:) דֻּגְמָאוֹת לְאָדָם שֶׁמְּקַדֵּשׁ אִשָּׁה עַל תְּנַאי שֶׁאִם הַתְּנַאי מִתְקַיֵּם הַקִּדּוּשִׁין חָלִים וְאִם הַתְּנַאי לֹא מִתְקַיֵּם הִיא לֹא מְקֻדֶּשֶׁת לוֹ. אַחַת הַדֻּגְמָאוֹת הִיא עַל רָשָׁע גָּמוּר (רָשָׁע גָּמוּר! רוֹצֵחַ! גַּנָּב! נוֹאֵף!) שֶׁמְּקַדֵּשׁ אִשָּׁה עָנַד לָהּ טַבַּעַת עַל הָאֶצְבַּע וְאוֹמֵר: "הֲרֵי אֶת מְקֻדֶּשֶׁת לִי בְּטַבַּעַת זוֹ עַל מְנָת שֶׁאֲנִי צַדִּיק גָּמוּר"! לֹא: "אֲנִי רוֹצֶה לַחְזֹר בִּתְשׁוּבָה" אֶלָּא: "עַל מְנָת שֶׁאֲנִי צַדִּיק גָּמוּר" עַכְשָׁו! וְעַל צִיּוּר זֶה פּוֹסֶקֶת הַגְּמָרָא שֶׁהָאִשָּׁה הַזּוֹ הִיא מְקֻדֶּשֶׁת (מִסָּפֵק)! מַדּוּעַ? שֶׁמָּא הִרְהֵר תְּשׁוּבָה וְאִם כֵּן הֲרֵי הִיא מְקֻדֶּשֶׁת! אָנוּ לֹא יוֹדְעִים אִם הִרְהֵר תְּשׁוּבָה אוֹ לֹא לָכֵן זֶה רַק סָפֵק!

וַאֲנִי שׁוֹאֵל הֲרֵי זֶה עוֹד יוֹתֵר קָשֶׁה מִבְּנֵי קֹרַח! מִשְּׁנִיָּה שֶׁל הִרְהוּר תְּשׁוּבָה הָפְכוּ אוֹתוֹ מֵרָשָׁע גָּמוּר לְצַדִּיק גָּמוּר? מֵילָא יַהַפְכוּ אוֹתוֹ לְבַעַל תְּשׁוּבָה חוֹזֵר בִּתְשׁוּבָה אֲבָל צַדִּיק גָּמוּר? וְאִם הוּא חָטָא בֵּין אָדָם לְאָדָם? הֲרֵי הַמִּשְׁנָה אוֹמֶרֶת (יומא פה:): "עֲבֵרוֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ אֵין יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר עַד שֶׁיֵּרָצֶה אֶת חֲבֵרוֹ"!

צָרִיךְ לְחַפֵּשׂ אֶת הָאָדָם שֶׁפָּגַעְתִּי בּוֹ וּלְבַקֵּשׁ אֶת סְלִיחָתוֹ! אֵיךְ אֲנִי יָכוֹל לִהְיוֹת צַדִּיק גָּמוּר בִּשְׁנִיָּה שֶׁל מַחֲשָׁבָה אִם גָזַלְתִּי? צָרִיךְ לְהַחְזִיר אֶת הַגֶּזֶל! וְאִם שִׁקַּרְתִּי? צָרִיךְ לְהִתְוַדּוֹת! אִם גָּנַבְתִּי מִבֵּית הַמִּקְדָּשׁ אֲנִי צָרִיךְ לְהַחְזִיר עִם קְנָס! יֵשׁ עוֹד תִּקּוּנִים שֶׁצָּרִיךְ לַעֲשׂוֹת לְצֹרֶךְ תְּשׁוּבָה, לֹא מַסְפִּיקָה מַחֲשָׁבָה בִּלְבַד! אָז כֵּיצַד יִתָּכֵן שֶׁאִם הִרְהֵר תְּשׁוּבָה הוּא צַדִּיק גָּמוּר? מַשֶּׁהוּ לֹא מִסְתַּדֵּר!

אֵיזֶה הִרְהוּר תְּשׁוּבָה אֲנִי יָכוֹל לַעֲשׂוֹת בִּשְׁנִיָּה אַחַת? הַתְּשׁוּבָה רָבוֹתָיי הִיא שֶׁכְּשֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּנָה אֶת כָּל הַמַּנְגָּנוֹן שֶׁל תְּשׁוּבָה הוּא הִרְכִּיב אוֹתוֹ מִשְּׁנֵי שְׁלַבִּים. הַשָּׁלָב הָרִאשׁוֹן נִקְרָא חֲרָטָה וְהַשְּׁלָב הַשֵּׁנִי נִקְרָא תִּקּוּן. הַחֲרָטָה זֶה צַעַר עַל מָה שֶׁעָשִׂיתִי וְהַתִּקּוּן זוֹ הַדֶּרֶךְ לְתַקֵּן מָה שֶׁקִּלְקַלְתִּי. כִּי כְּשֶׁאֲנִי עוֹשֶׂה עֲבֵרָה יֵשׁ לָהּ שֵׁנִי מִישׁוֹרִים יֵשׁ לָהּ נֵזֶק בָּעוֹלָם הַזֶּה כְּגוֹן גָּנַבְתִּי מִמִּישֶׁהוּ שִׁקַּרְתִּי פָּגַעְתִּי, וְיֵשׁ אֶת הַנֶּזֶק בָּעוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים שֶׁמַּצְרִיךְ תִּקּוּן רוּחָנִי יֵשׁ עוֹלָמוֹת שְׁלָמִים שֶׁהָרַסְתִּי! לְכָל דָּבָר כָּזֶה יֵשׁ תִּקּוּן. יֵשׁ תִּקּוּנִים.

אֶלָּא שֶׁבְּלִי חֲרָטָה זֶה לֹא שָׁוֶה! עִקַּר הַדְּרִישָׁה שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵאִתָּנוּ הִיא הַחֲרָטָה. כַּמּוּבָן חֲרָטָה בְּלִי תִּכְנוּן לְתַקֵּן גַּם לֹא שָׁוֶה אֲבָל צָרִיךְ לָדַעַת כִּי לְמַעְלָה יֵשׁ אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְיֵשׁ אֶת בֵּית דִּין שֶׁל מַעְלָה כָּל הַמַּלְאָכִים סָנֵגוֹרִים וְקָטֵגוֹרִים. הַקָּטֵגוֹרִים הֵם הַמַּלְאָכִים שֶׁנִּבְרְאוּ מִמַּעֲשֵׂי הָעֲבֵרוֹת שֶׁל הָאָדָם וְהֵם דּוֹרְשִׁים לְהַעֲנִישׁ אֶת הָאָדָם וּלְהִפָּרַע מִמֶּנּוּ וּכְדֵי לְפַיֵּס אֶת כָּל הַמְּקַטְרְגִים חַיָּבִים לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל הַתִּקּוּן. אֲבָל כְּדֵי לְפַיֵּס אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְזֶה צָרִיךְ חֲרָטָה כֵּנָה.

זֹאת אוֹמֶרֶת לְתַקֵּן מָה שֶׁקִּלְקַלנוּ יָכוֹל לִפְעָמִים לָקַחַת שָׁנִים לְהִתְחָרֵט עַל מָה שֶׁעָשִׂינוּ לוֹקֵחַ שְׁנִיָּה אַחַת בְּדִיּוּק! זֶה מַסְפִּיק לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא! כִּי הוּא בּוֹחֵן כְּלָיוֹת וָלֵב וְיוֹדֵעַ שֶׁאֲנַחְנוּ מְתַכְנְנִים בִּרְצִינוּת גַּם לְתַקֵּן זוֹ לֹא סְתָם חֲרָטָה שֶׁעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר (נדרים ט:): "רְשָׁעִים מְלֵאִים חֲרָטָה". אִם הוּא רוֹאֶה שֶׁבְּאוֹתָהּ הַשְּׁנִיָּה אָנוּ מִצְטַעֲרִים זֶה מַסְפִּיק לוֹ! אֵיזוֹ מַתָּנָה אַדִּירָה זוֹ! אִם הוּא רוֹאֶה שֶׁאָנוּ מִצְטַעֲרִים זֶה מַסְפִּיק לוֹ! בְּאוֹתוֹ רֶגַע בִּשְׁבִיל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָנוּ צַדִּיקִים גְּמוּרִים!

וּמָה עִם כָּל מָה שֶׁיֵּשׁ לָנוּ עַכְשָׁו לְתַקֵּן? ה' יִתְבָּרַךְ יִתֵּן לָנוּ אֶת הַזְּמַן שֶׁאָנוּ צְרִיכִים וְכֵן אֶת הַכֹּחַ וְאֶת הַכֵּלִים! מַדּוּעַ? כִּי עֲבוּרוֹ כְּבָר מָחוּל לָנוּ! עֲבוּר הַמְּקַטְרְגִים מַלְאֲכֵי הַחַבָּלָה שֶׁעָשִׂינוּ הַתִּקּוּן לִנְזָקִים לַאֲנָשִׁים שֶׁפָּגַעְנוּ בָּהֶם זֶה צָרִיךְ זְמַן וַעֲבוֹדָה אֲבָל ה' יַעֲזֹר לָנוּ, מַדּוּעַ? כִּי הוּא כְּבָר זִכָּה אוֹתָנוּ!

אָז מָה יָכְלוּ לְהַרְהֵר בְּנֵי קֹרַח בִּשְׁנִיָּה אַחַת שֶׁהִתְגַּלְגְּלוּ? 'חֲבָל' 'מִצְטַעֵר'. לֹא 'חֲבָל שֶׁעָשִׂיתִי' זֶה כְּבָר כַּמָּה מִלִּים! 'חֲבָל' 'מִצְטַעֵר' 'סְלִיחָה' מִלָּה אַחַת. הֵם לֹא צְרִיכִים לְהַגִּיד אֶת זֶה הֵם צְרִיכִים לַחֲשֹׁב אֶת זֶה! צְרִיכִים לְהַרְגִּישׁ אֶת זֶה! אֲנִי מַרְגִּישׁ 'סְלִיחָה' מַרְגִּישׁ 'חֲבָל'. וְאָז יֹאמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: "זֶהוּ, זֶה אֲמִתִּי" וְיִסְלַח לִי בְּאוֹתוֹ רֶגַע! כָּל הַשְּׁאָר מָה שֶׁצָּרִיךְ לְתַקֵּן הוּא כְּבָר יִתֵּן לִי הוּא יִתֵּן לִי אֶת הַכֵּלִים יִתֵּן לִי אֶת הַהִזְדַּמְּנוּת יִתֵּן לִי כָּל מָה שֶׁאֲנִי צָרִיךְ. אִם הַכַּוָּנָה שֶׁלִּי אֲמִתִּית. וְהֵיכָן זֶה מִתְבַּטֵּא? בַּחֲרָטָה שֶׁלִּי.

רְאוּ מָה הַכֹּחַ שֶׁל שְׁנִיָּה אַחַת שֶׁל מַחֲשָׁבָה! וְזֶה גַּם הַסּוֹד שֶׁל בִּיאַת הַמָּשִׁיחַ. חֲזַ"ל אוֹמְרִים (סנהדרין צח.): "אֵין בֶּן דָּוִד (הַמָּשִׁיחַ) בָּא אֶלָּא בַּדּוֹר שֶׁכֻּלּוֹ זַכַּאי אוֹ כֻּלּוֹ חַיָּב". מָה פֵּרוּשׁ? אֵין הַכַּוָּנָה שֶׁכֻּלָּם צְרִיכִים לִהְיוֹת צַדִּיקִים כִּי זֶה אַף פַּעַם לֹא יָכוֹל לִהְיוֹת תָּמִיד יִהְיוּ אֲנָשִׁים מְקֻלְקָלִים. וְאֵין הַכַּוָּנָה לְדוֹר שֶׁכֻּלָּם רְשָׁעִים כִּי בְּכָל רֶגַע צְרִיכִים לִהְיוֹת לְפָחוֹת 36 צַדִּיקִים שֶׁהָעוֹלָם מִתְקַיֵּם עֲלֵיהֶם. אָז מָה הַכַּוָּנָה? שֶׁלֹּא יִהְיֶה בָּאֶמְצַע, שֶׁיִּהְיֶה בָּרוּר לְאֵיזֶה כִּוּוּן הוֹלֵךְ כָּל אֶחָד חֵלֶק הוֹלֵךְ לְכִוּוּן ה' יִתְבָּרַךְ וְחֵלֶק הוֹלֵךְ לַכִּוּוּן הַשֵּׁנִי, יְרַחֵם ה'.

כְּשֶׁהַמָּשִׁיחַ מִתְגַּלֶּה כָּל מִי שֶּׁנִּשְׁאַר בַּחֵלֶק הֲלֹא טוֹב הוֹלֵךְ! מִי שֶׁבַּחֵלֶק הַטּוֹב נִצָּל. רַק מָה זֶה לֹא חֲצִי חֲצִי כָּרֶגַע זֶה 10 אֲחוּזִים מוּל 90 בַּמִּקְרֶה הַטּוֹב! וְזֶה לֹא מְחֻלָּק לְ"חִילֹונִים" וְ"דָתִיִּים". שֶׁלֹּא נִטְעֶה יֵשׁ הַרְבֵּה "חִילֹונִים" שֶׁנְּגַלֶּה שֶׁנִּמְצָאִים בַּצַּד הַטּוֹב וְהַרְבֵּה שֶׁנִּקְרָאִים "חֲרֵדִים" שֶׁהֵם בַּצַּד הַשֵּׁנִי. הֵם לֹא חֲרֵדִים, חֲרֵדִי אֲמִתִּי פֵּרוּשׁוֹ חָרֵד לִדְבַר הַשֵּׁם זֶה חֲרֵדִים. זֶה לֹא הַזָּקָן וְהַכּוֹבַע אֶלָּא שֶׁהוּא חָרֵד לַה' יִתְבָּרַךְ כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיהו סו, ה): "שִׁמְעוּ דְּבַר ה' הַחֲרֵדִים אֶל דְּבָרוֹ"[6].

כַּמָּה בֶּאֱמֶת יְקַבְּלוּ אֶת הַמָּשִׁיחַ? לְפִי הַנְּבוּאוֹת וְהַמִּדְרָשִׁים יֵשׁ כַּמָּה אֶפְשָׁרוּיוֹת. אַחַת הָאֶפְשָׁרוּיוֹת אוֹמֶרֶת שֶׁכְּשֶׁהַמָּשִׁיחַ יָבוֹא יִשָּׁאֲרוּ 7,000 אִישׁ לְקַבֵּל אוֹתוֹ! יֵשׁ 15 מִלְיוֹן יְהוּדִים הַיּוֹם רַק מִשִּׁבְטֵי יְהוּדָה לֵוִי וּבִנְיָמִין זֶה מָה שֶׁאֲנַחְנוּ מַכִּירִים. 7,000 יִשָּׁאֲרוּ לְקַבֵּל אוֹתוֹ! אוֹמְרִים כִּי רֻבּוֹ שֶׁל עַם יִשְׂרָאֵל לֹא הָיָה זַכַּאי לָצֵאת מִמִּצְרַיִם וְלָכֵן הָיוּ 3 יָמִים שֶׁל חֹשֶׁךְ כְּדֵי שֶׁיָּמוּתוּ אֵלֶּה שֶׁלֹּא רְאוּיִים. כְּשֶׁיָּבוֹא הַמָּשִׁיחַ לְפִי הַתַּסְרִיט הֲלֹא טוֹב כּוֹתֵב הַזֹּהַר (שמות ז:) יִהְיוּ 15 יָמִים שֶׁל חֹשֶׁךְ, אָז זֶה גֵּיהִנֹּם אֲנַחְנוּ לֹא רוֹצִים אֶת זֶה!

אֲנִי מִתְבּוֹנֵן עַכְשָׁו וַאֲנִי מְקַבֵּל חֻלְשַׁת הַדַּעַת מָתַי הָעָם כֵּן יִהְיֶה מוּכָן? זֶה רַק נִהְיָה יוֹתֵר גָּרוּעַ כִּבְיָכוֹל! אֲבָל הָאֱמֶת הִיא שֶׁלֹּא כָּךְ הַדָּבָר כִּי זָכִינוּ לְהָבִין דָּבָר חָשׁוּב אֶחָד שֶׁמְּשַׁנֶּה אֶת כָּל הַתְּמוּנָה. אִם יִהְיֶה לְכָל אֶחָד הִרְהוּר תְּשׁוּבָה הוּא יָכוֹל לְהֵחָשֵׁב צַדִּיק גָּמוּר! כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה הִרְהוּר תְּשׁוּבָה לְכָל אֶחָד צָרִיךְ שֶׁתִּהְיֶה לָהֶם אֶת מָה שֶׁלִּבְנֵי קֹרַח הָיָה זְכוּת שֶׁל מִצְוָה! אֲנַחְנוּ תַּפְקִידֵנוּ לִתְפֹּס עוֹד וְעוֹד יְהוּדִים וּלְשַׁכְנֵעַם שֶׁיִּקְּחוּ עַל עַצְמָם מִצְוָה אַחַת! נְשַׁכְנֵעַ נְּדַבֵּר עִם יְהוּדִי 5 דַּקּוֹת בַּתּוֹר בַּבַּנְק 5 דַּקּוֹת בַּמּוֹנִית 5 דַּקּוֹת. נֹאמַר לוֹ: "קַח עָלֶיךָ נְטִילַת יָדַיִם" אוֹ "תִּקְרָא פֶּרֶק תְּהִלִּים בְּיוֹם, מָה אִכְפַּת לְךָ? מַשֶּׁהוּ".

לִפְנֵי שֶׁהַמָּשִׁיחַ מַגִּיעַ יֵשׁ תְּקִיעַת שׁוֹפַר אֲרֻכָּה שֶׁכֻּלָּם שׁוֹמְעִים וְאִם לְכָל אֶחָד שֶׁנִּפְגֹּשׁ וּנְשַׁכְנֵעַ אֲנַחְנוּ נַצְמִיד מִצְוָה אַחַת הַמִּצְוָה הַזֹּאת תִּהְיֶה לוֹ לִזְכוּת. בְּעֶזְרַת הַזְּכוּת הַזּוֹ כְּשֶׁתִּשָּׁמַע הַתְּקִיעָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יְזַכֶּה אוֹתוֹ לְהַרְהֵר תְּשׁוּבָה. מִמֵּילָא, בְּהִרְהוּר תְּשׁוּבָה הַזֶּה בַּשְּׁנִיָּה שֶׁל תְּקִיעַת הַשּׁוֹפָר בַּשְּׁנִיָּה לִפְנֵי שֶׁהַמָּשִׁיחַ מַגִּיעַ, הֵם כֻּלָּם יֵחָשְׁבוּ צַדִּיקִים גְּמוּרִים לִפְנֵי ה' וְכָךְ כֻּלָּם יְכוֹלִים לְהִנָּצֵל!

תְּקִיעַת הַשּׁוֹפָר תִּתְפּוֹס אָדָם עִם 17 עֲגִילִים בַּגַּבָּה עוֹמֵד בְּאֶמְצַע גֵּיהִנֹּם אֲבָל בִּגְלַל שֶׁלִּפְנֵי שָׁבוּעַ שִׁכְנַעֲנוּ אוֹתוֹ שֶׁיַּשְׁלִים מִנְיָן זֶה הִצִּיל אוֹתוֹ בַּשְּׁנִיָּה שֶׁל הַשּׁוֹפָר! וְהַבֵּן דּוֹד שֶׁלֹּא מַכִּיר בַּשַּׁבָּת וְלֹא מַכִּיר בָּרַבָּנִים וְשִׁכְנַעֲנוּ אוֹתוֹ לִקְרֹא פֶּרֶק תְּהִלִּים אֶחָד בְּיוֹם אָמַרְנוּ לוֹ בִּשְׁבִיל אִמָּא בִּשְׁבִיל אַבָּא בִּשְׁבִיל סַבָּא שֶׁנִּפְטַר וְהוּא קוֹרֵא כָּל יוֹם פֶּרֶק תְּהִלִּים, בִּתְקִיעַת הַשּׁוֹפָר זֶה יַסְפִּיק כְּדֵי שֶׁיִּנָּצֵל!

אָז זֶה הַתַּפְקִיד שֶׁלָּנוּ! וְהוּא קַל מְאֹד מְאֹד וְלָכֵן כָּתוּב: "וּבְנֵי קֹרַח לֹא מֵתוּ"! וְעוֹד הֵיכָן כָּתְבוּ זֹאת? בְּפָרָשַׁת הַשָּׂכָר שֶׁל פִּנְחָס. כְּדֵי שֶׁפִּנְחָס יִזְכֶּה לִ"בְרִיתִי שָׁלוֹם" הָיָה צָרִיךְ לְסַכֵּן נֶפֶשׁ לַהֲרוֹג וְלִהְיוֹת מוּכָן אַף לֵהָרֵג, צָרִיךְ הָיָה שֶׁיֵּעָשׂוּ לוֹ נִסִּים רַק כְּדֵי שֶׁיֵּצֵא חַי, אֲבָל כַּמָּה פְּסוּקִים לְאַחַר מִכֵּן כָּתוּב: "וּבְנֵי קֹרַח לֹא מֵתוּ" גַּם הֵם קִבְּלוּ שָׂכָר שֶׁל חַיֵּי נֵצַח! הֵם מוֹפִיעִים בַּתְּהִלִּים! אֲנַחְנוּ מַזְכִּירִים אוֹתָם כָּל יוֹם! בִּזְכוּת מָה קִבְּלוּ כָּל זֹאת? הֵם הִרְהֲרוּ תְּשׁוּבָה לַשְּׁנִיָּה אַחַת! מִשְׁקַל זֵהֶה לְמַעֲשֵׂה פִּנְחָס! זֶה כֹּחַ הַתְּשׁוּבָה! זוֹ קַנָּאוּת אֲמִתִּית לַה'! לָצֵאת וְלָקַחַת עוֹד יְהוּדִי וְעוֹד יְהוּדִי וְעוֹד מִצְוָה וְעוֹד מִצְוָה. שֶׁיַּעֲשׂוּ מִצְוָה אַחַת! זְכוּת אַחַת! כְּמוֹ בְּנֵי קֹרַח! כָּךְ נְזַכֶּה אוֹתָם לְהַרְהֵר תְּשׁוּבָה.

רַבִּי לֵוִי יִצְחָק מִבְּרֵדִּיטֵשב, סָנֵגוֹרָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל אָמַר פַּעַם:

"הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֶת כָּל הַתֵּאוּרִים שֶׁל הַגֵּיהִנֹּם לִפְרָטֵי פְּרָטִים שַׂמְתָּ בַּסֵּפֶר 'רֵאשִׁית חָכְמָה' שֶׁנִּמְצָא עָמוֹק בְּתוֹךְ הַמַּדָּף אֲבָל אֶת הַתַּאֲווֹת שֶׁל הָעוֹלָם הַזֶּה שַׂמְתָּ לָנוּ מוּל הָעֵינַיִם! אִם תָּשִׂים אֶת הַתַּאֲווֹת בַּסֵּפֶר 'רֵאשִׁית חָכְמָה' וְאֶת הַגֵּיהִנֹּם מוּל הָעֵינַיִם אֲנִי מַּבְטִיחַ לְךָ אַף אֶחָד לֹא חוֹטֵא"!

אָז יֵשׁ לָנוּ כַּף זְכוּת בּוֹאוֹ נְנַצֵּל אוֹתָהּ.

אֲנַחְנוּ צְרִיכִים זְכֻיּוֹת. מִישֶׁהוּ יָכוֹל לְהַגִּיד שֶׁהוּא בָּטוּחַ מַגִּיעַ לְגַן עֵדֶן? חֵלֶק לְעוֹלָם הַבָּא לְכֻלָּם יֵשׁ חֲזַ"ל אָמְרוּ (סנהדרין צ.): "כָּל יִשְׂרָאֵל יֵשׁ לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא". אֲבָל מָה עִם הַגֵּיהִנֹּם לִפְנֵי זֶה?! אֵיךְ אֶפְשָׁר לְדַלֵּג עַל הַשָּׁלָב הַזֶּה שֶׁלֹּא לְהַגִּיעַ אֵלָיו?!

כְּמוֹ שֶׁיֵּשׁ "כְּבִישׁ עוֹקֵף" יֵשׁ גַּם כְּבִישׁ עוֹקֵף גֵּיהִנֹּם! אֵיךְ? עַל יְדֵי הִרְהוּר תְּשׁוּבָה! עַל יְדֵי שֶׁאָנוּ גּוֹרְמִים לְבֵן אָדָם לַעֲשׂוֹת מִצְוָה אַחַת אוּלַי מֵהַמִּצְוָה הַזֹּאת יְגַלְגְּלוּ זְכוּת לְאוֹתוֹ אָדָם לְהַרְהֵר בִּתְשׁוּבָה! בַּשּׁוּרָה הַתַּחְתּוֹנָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֲכִי אוֹהֵב אֶת אֵלּוּ שֶׁמְּקָרְבִים! אֶת אֵלּוּ שֶׁמְּזַכִּים רַבִּים!

לְזַכּוֹת רַבִּים זֶה לֹא רַק לַעֲמֹד וְלִמְסֹר שִׁעוּר לְמֵאָה אִישׁ! הַאִם יֵשׁ זִכּוּי רַבִּים יוֹתֵר אַדִּיר מִלִּתְפּוֹס יְהוּדִי אֶחָד בְּיוֹם שִׂישִׂי לָתֵת לוֹ שְׁנֵי נֵרוֹת קְטַנִּים שֶׁיַּדְלִיק לְשַׁבָּת? אוּלַי יִדָּלֵק לוֹ מַשֶּׁהוּ בַּלֵּב? זֶהוּ זִכּוּי הָרַבִּים! נִתֵּן לוֹ דִּיסְק נֹאמַר לוֹ שֶׁיַּנִּיחַ תְּפִלִּין לְחָמֵשׁ דַּקּוֹת כָּל יוֹם שֶׁיִּקְרָא פֶּרֶק תְּהִלִּים, זֶה זִכּוּי הָרַבִּים! מָה זֶה יַעֲשֶׂה לוֹ הָלְאָה? אִם זֶה יִגְרֹם לוֹ לְהִרְהוּר תְּשׁוּבָה כָּל הַטּוֹב שֶׁיֵּצֵא מִמֶּנּוּ כָּל הַמִּצְווֹת וּמֵהַיְּלָדִים שֶׁלּוֹ וּמֵהַנְּכָדִים שֶׁלּוֹ, אֲנַחְנוּ מְקַבְּלִים שָׂכָר עַל הַכֹּל! וַאֲנַחְנוּ עוֹלִים לְמַעְלָה אַחֲרֵי 120 וּמְגַלִּים שֶׁחִלַּקְנוּ כַּמָּה דִּיסְקִים וּמָסַרְנוּ כַּמָּה נֵרוֹת וְהִנֵּה עֲשָׂרוֹת מִשְׁפְּחוֹת וְצֶאֱצָאִים יִרְאֵי שָׁמַיִם נִזְקָפִים לִזְכוּתֵנוּ! אֲנָשִׁים שֶׁאֲנַחְנוּ לֹא מַכִּירִים בִּכְלָל!

זוֹ הַדֶּרֶךְ הָאֲמִתִּית לָצֵאת מִן הַגֵּיהִנֹּם! הַמָּשִׁיחַ יָבוֹא בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ וַאֲנַחְנוּ לֹא רוֹצִים שֶׁיִּתְפּוֹס אוֹתָנוּ לֹא מוּכָנִים. אֲנַחְנוּ רוֹצִים שֶׁכְּשֶׁיִּשַׁמַּע הַשּׁוֹפָר כֻּלָּם יְהַרְהֲרוּ תְּשׁוּבָה! אֲבָל לְהַרְהֵר בִּתְשׁוּבָה רָבוֹתָיי זוֹ לֹא בְּחִירָה שֶׁלָּנוּ! לְהַרְהֵר תְּשׁוּבָה זוֹ זְכוּת! זֶה מָה שֶׁלָּמַדְנוּ מִבְּנֵי קֹרַח. וּכְדֵי שֶׁתִּהְיֶה זְכוּת צָרִיךְ שֶׁתִּהְיֶה לְאָדָם מִצְוָה צָרִיךְ לְזַכּוֹת כָּל אֶחָד בְּמִצְוָה אַחַת. אַחַת זֶה מַסְפִּיק! בְּנֵי קֹרַח רַק אָמְרוּ "חֲבָל" וְתִרְאוּ אֵיזֶה שָׂכָר הֵם קִבְּלוּ.

לַעֲשׂוֹת מִצְוָה כָּזֹאת לְקָרֵב כָּל אֶחָד, קָרוֹב מִשְׁפָּחָה אָח אֲחוֹת דּוֹדָה. מִצְוָה אַחַת שֶׁיִּקְּחוּ שֶׁיִּהְיוּ מוּכָנִים כְּשֶׁתִּשָּׁמַע תְּקִיעַת הַשּׁוֹפָר שֶׁל בִּיאַת הַמָּשִׁיחַ בְּעֶזְרַת ה'.

יְהִי רָצוֹן שֶׁתְּקִיעָה זוֹ תִּשָּׁמַע בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ וְכֻלָּנוּ יָחַד נוּכַל לָצֵאת וּלְקַבֵּל אֶת מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ בִּירוּשָׁלַיִם הַבְּנוּיָה, אָמֵן וְאָמֵן.

[1] וְזוֹ לְשׁוֹן הַגְּמָרָא: אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן שִׁשָּׁה נִסִּים נַעֲשׂוּ לוֹ לְפִנְחָס: אֶחָד שֶׁהָיָה לוֹ לְזִמְרִי לִפְרֹשׂ וְלֹא פָּרַשׂ, וְאֶחָד שֶׁהָיָה לוֹ לְדַבֵּר וְלֹא דִּבֵּר, וְאַחַד שֶׁכִּוֵּן בְּזַכְרוּתוֹ שֶׁל אִישׁ וּבְנִקְבּוּתָה שֶׁל אִשָּׁה, וְאֶחָד שֶׁלֹּא נִשְׁמְטוּ מִן הָרֹמַח, וְאֶחָד שֶׁבָּא מַלְאַךְ וְהִגְבִּיהַּ אֶת הַמַּשְׁקוֹף, וְאֶחָד שֶׁבָּא מַלְאַךְ וְהִשְׁחִית בָּעָם. [2] יְהוּדָה יִשָּׂשׂכָר וּזְבוּלוּן בַּמִּזְרָח, רְאוּבֵן שִׁמְעוֹן וְגָד בַּדָּרוֹם, אֶפְרַיִם מְנַשֶּׁה וּבִנְיָמִין בַּמַּעֲרָב, וְדָן נַפְתָּלִי וְאָשֵׁר בַּצָּפוֹן. [3] וְגַם אִם חַס וְשָׁלוֹם מַכְנִיסִים יֶלֶד לָאֵשׁ אָז הוּא גַּם יִשָּׂרֵף! זֶה לֹא עֹנֶשׁ לַיָּד זֶה לֹא עֹנֶשׁ לַיָּלֶד זוֹ מְצִיאוּת! הַיֶּלֶד לֹא אָשֵׁם הוּא לֹא נִכְנַס הִכְנִיסוּ אוֹתוֹ! אֲבָל זוֹ מְצִיאוּת! זֶה חֹק טֶבַע: הָאֵשׁ שׂוֹרֶפֶת! אָז לֹא לְהִכָּנֵס לָאֵשׁ! צָרִיךְ לִשְׁמוֹר עַל הַיְלָדִים שֶׁלָּנוּ שֶׁלֹּא יִתְעָרְבוּ בְּמַחְלֹקֶת וְלֹא יַבִּיעוּ בָּהּ דֵּעָה, מַחְלֹקֶת הִיא אֵשׁ! [4] הַגְּמָרָא אוֹמֶרֶת שֶׁמְּדֻבָּר בְּאֶחָד מֵ-58,888 חֲלָקִים בְּשָׁעָה שֶׁזֶּה בְּעֵרֶךְ 0.06 שְׁנִיּוֹת! [5] הַגְּמָרָא מִשְׁתַּמֶּשֶׁת בַּבִּטּוּי "שׂוֹנְאֵי יִשְׂרָאֵל" עַל עַם יִשְׂרָאֵל עַצְמוֹ, כַּאֲשֶׁר הִיא מְבַקֶּשֶׁת לוֹמַר עָלָיו דָּבָר שְׁלִילִי שֶׁיָּכוֹל לִקְרוֹת חַס וְשָׁלוֹם. [6] הַרְבֵּה פְּעָמִים רוֹאִים אֲנָשִׁים בַּחֲדָשׁוֹת בַּטֶּמְבֶּלֶוִיזְיָה וּבְכוֹתָרוֹת הָעִתּוֹנִים כּוֹתָרוֹת עֲנָק: "הָרַב הָאַנָּס" "הָרַב הַגַּנָּב", הָיָה מִישֶׁהוּ שֶׁחָזַר בִּתְשׁוּבָה בַּכֶּלֶא הוּא סִפֵּר לִי שֶׁבָּאֲגַף הַחֲרֵדִי הוּא רוֹאֶה אֶת "הָרַב הָאַנָּס" "הָרַב הַגַּנָּב" "הָרַב הַשּׁוֹדֵד" וְהִנֵּה הֵם מַגִּיעִים לָאֲגַף הַתּוֹרָנִי הַחֲרֵדִי וְ… לֹא מַנִּיחִים תְּפִלִּין! לֹא מִתְפַּלְּלִים! לֹא דָּתִיִּים בִּכְלָל! יֵשׁ לָהֶם זָקָן אָרוֹךְ וְכוֹבַע מַדּוּעַ? כְּדֵי לְרַמּוֹת אֲנָשִׁים תְּמִימִים וְלִגְזֹל מֵהֶם אֶת כַּסְפָּם. הָעִקָּר שֶׁהָעִתּוֹנַאי רוֹאֶה זָקָן וְכוֹבַע יָשָׁר מַדְבִּיק כּוֹתֶרֶת: "הָרַב עָשָׂה כָּכָה, וְהָרַב עָשָׂה כָּכָה". וְהַבָּחוּר אוֹמֵר לִי הֵם לֹא מַנִּיחִים תְּפִלִּין בִּכְלָל! זֶה רַב זֶה? אָז יֵשׁ הַרְבֵּה כָּאֵלֶּה שֶׁמִּבַּחוּץ לוֹבְשִׁים שָׁחוֹר וּמִבִּפְנִים הַכֹּל שָׁחוֹר!